דוג דה בורדו.

דוג דה בורדו (מסטיף צרפתי) Dogue De Bordeaux

שייך לקבוצת כלבי הדוגה קבוצה 2 ב’

תוחלת חיים ממוצעת: 8-11 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 60-68 ס”מ גובה נקבה 58-66 ס”מ, משקל זכר בוגר לפחות 50 ק”ג, נקבה לפחות 45 ק”ג.

מידע כללי

למי שאוהב כלבים גדולים בעלי נוכחות משמעותית, שלא דורשים פעילות גופנית ניכרת; מי שיכול להרשות לעצמו הוצאות לא קטנות על אוכל, ומי שלא חוששים מקצת ריר על הבגדים או בבית  – אזי הדוג דה בורדו יכול להיות הכלב המושלם עבורכם!

הדוג דה בורדו התפרסם  בשנת 1989 כאשר הגזע גנב ההצגה בסרט “טרנר והוץ'” יחד עם הכוכב ההוליוודי טום הנקס. מאז, הכלב המרשים עשה את דרכו אל ליבם ובתיהם של אנשים רבים. הוא שייך למשפחת כלבי המסטיף ומאופיין בראש מסיבי, גוף שרירי והבעה  רצינית על פניו בעלי הקמטים העמוקים. לגזע זה היסטוריה מגוונת הכוללת הובלת שוורים, שמירה, ואפילו לחימה, אך בימינו הוא משמש בעיקר ככלב לוויה ותצוגה והוא בהחלט לא כלב לחימה, נהפוך הוא.

טום וג’רי (אחים מאותו שגר) – האבא ג’רי מצד ימין

הדוג דה בורדו הוא ללא ספק כלב בעל עוצמה רבה, עם גוף שרירי מאוד ועם זאת בעל הופעה כללית הרמונית. במבנהו הוא קרוב לקרקע, מוצק, אתלטי, רב-רושם ובעל הופעה מאוד מרשימה. ראשו גדול, בעל עוצמה, פחוס, רחב, קצר למדי, בעל צורת טרפז במבט מלמעלה ומלפנים, כשאורכה של הזרבובית הינו בין שליש לרבע מכלל אורך הראש. בזכרים היקף הגולגולת שווה פחות או יותר לגובה בשכמות. לדוג דה בורדו אמנם פנים קצרות, אולם חשוב שאלו יאפשרו לו לנשום במידה טובה.

הדוג דה בורדו בעל מנשך סנטרי (הלסת התחתונה בולטת קדימה יותר מהעליונה), אולם חשוב שתכונה זו לא תהיה מוגזמת עד כדי כך שתפגע בעוצמת לסתותיו. הוא בעל שפתיים משוכות מטה, אך הן גמישות וברות השבה.

הדוג דה בורדו מתאפיין בקמטים שעל פניו ואלו מקנים לו את ההבעה שלא ניתן לטעות בה, קמטים אלו חייבים להיות  גמישים ובעלי יכולת לנוע ולהתיישר.  כפתור האף  צריך להיות רחב, וצבעו משתנה, משחור – לכלבים בעלי מסכה שחורה, דרך צבע חום בעל פיגמנטציה חזקה וברורה – בכלבים בעלי מסכה חומה ועד לצבע חום בהיר לכלב חסר מסכה (המכונה לעיתים גם מסכה אדומה).

חשוב לדעת כי הדוג דה בורדו דורש, כמו כל כלב אחר פעילות גופנית, אך זו חייבת להיות מתונה (כגון הליכה) ולא בתנאי חום, לגבי גורים עד גיל שנה חובת זהירות יתרה.

הגורים של מאדו וג’רי – אלי, קוקו, ברונו, ג’וני, קיוטי פאי ואוליבר

ההיסטוריה של הדוג דה בורדו

הדוג דה בורדו הינו אחד הגזעים העתיקים שנוצרו בצרפת, אף ששמו ניתן לו רק במחצית המאה ה- 19, ויש הטוענים כי גזע זה הינו הקרוב ביותר למולוס העתיק של אירופה. כמו בגזעי המולוסר האחרים גם לגבי מוצאו של הדוג דה בורדו קיימות סברות שונות, ובתוכן שתי תיאוריות מרכזיות: התיאוריה האחת גורסת כי מוצאו של הדוג דה בורדו הוא באב קדום, גדול גוף ופחוס אף, שעשה דרכו, לפני כשלושת אלפים שנה, מטיבט והודו, דרך מסופוטמיה, לאיי יוון ומשם לרומא, ועם הלגיונות הרומאים התפשט על פני כל אירופה – במקרה של הדוג דה בורדו עד לארץ הגאלים. תיאוריה שניה, לא פחות מרכזית, טוענת כי מוצאו של הגזע בצרפת עצמה שם הוא התפתח באופן עצמאי במשך הדורות.

ככל הידוע לדוג דה בורדו היה מגוון רחב של שימושים: הוא שימש לצייד (גם של חזירי בר ודובים), לקרבות ככלבם של הגלדיאטורים (למול מגוון רחב של סוגי בעלי חיים מכלבים ושוורים ועד דובים), לשמירה, וכן לעזרה לרועי בקר ומשיכת משאות. בסוף ימי הביניים הפכו הגלדיאטורים לנוהגי בקר וכלביהם התאימו עצמם לעיסוק החדש, וכאשר גם הצורך בכך פחת הפך הגזע לשומר אישי.

מיקה ולטמן עם ברונו

הדוג דה בורדו כגזעי מולוסר אחרים היה לעיתים קרובות גם כלבם של הקצבים. אין זה פלא, שכן בימים עברו לא כל אדם יכול היה להרשות לעצמו את המותרות של האכלת כלב כה גדול. אולם גם הקצבים לא חיפשו אוכלי חינם והדוג דה בורדו שימש אותם במגוון שימושים כגון ריתוק והובלת שוורים או משיכת עגלות ברזל עמוסות בשר.

במחצית השנייה של המאה ה-19 הוגדרו שלושה טיפוסים שונים של הגזע. הטיפוס הפריזאי אשר התאפיין בתכונות שהגיעו מהמסטיף האנגלי,  הטיפוס הטולוזי שנקרא גם גם ה”טיפוס הדרומי” ובו ניכרה השפעת הפרו דה פרסה (הדוגה הספרדי),  והטיפוס הבורדוליאני מאזור בורדו אשר  דומה מאוד לכלב בן ימינו.

מפגש משפחות – ליבוביץ’, ולטמן, פנחס, פרידמן, הורוביץ

תערוכת הכלבים הראשונה בצרפת נערכה בשנת 1863 ב”גני האיקלום” שבפריז והשתתפו בה כ-1,000 כלבים. בקטלוג התערוכה ניתן למצוא את האזכור הראשון של הדוג דה בורדו כגזע, כאשר מנצח הגזע היה כלב ענק בשם Magentas שגובהו הגיע ל- 70 ס”מ. הדוג דה בורדו הראשון שנרשם בספר הגידול הצרפתי הייתה כלבה בשם Lionne בצבע חום עם מסכה שחורה, ילידת  1884. עד שנת  1911 היו רק רישומים בודדים בספר הגידול ומשם מתחילים המספרים לעלות.

כמו גזעים גדולים אחרים גם הדוג דה בורדו סבל קשות בעת מלחמת העולם הראשונה בה  שימשו כלבי דוג דה בורדו כנושאי אלונקות משדה הקרב. בשנת 1930 הוקם מועדון הגזע הקיים עד היום והמהווה את הסמכות המרכזית של הגזע בעולם: Societe des Amateurs du Dogue de Bordeaux, הידוע גם כ-SADB. מלחמת העולם השנייה שבה ופגעה בגזע הדוג דה בורדו קשות ורק פרטים מעטים נותרו בצרפת עם תום המלחמה. ההתאוששות המלאה של הגזע לא הגיעה אלא בשנות ה- 70 של המאה ה- 20. את המאה ה- 21 החל הגזע בצרפת ברגל ימין, כאשר בתערוכת המועדון בשנת 2000 השתתפו 177 כלבים!

מונטו קוואן, הכלב האגדי (אח של מאדו) יחד עם ליאת גטניו

דוג דה בורדו אופי והתנהגות

רציני ובטוח בעצמו, אבל בהחלט עם חוש הומור בסיסי, הדוג דה בורדו הוא בן לוויה ערני ואמיץ.כגזע לחימה עתיק, הדוג דה בורדו מחונן ביכולת שמירה, אותה הוא עושה בדריכות ואומץ רבים, אך ללא תוקפנות. הוא בן-לוויה טוב, קשור מאוד לבעליו ורב רגש, רגוע, מאוזן, ובעל סף גירוי גבוה כאשר לזכר בדרך כלל יש אופי דומיננטי.

במיטבו, הדוג דה בורדו רגוע ועדין, אך הוא גם בהחלט יכול להיות עקשן. כאשר כלב בגודל כזה ללא אילוף וחינוך נכון מגיל צעיר גדל להיות כלב עקשן שרוצה לעשות דברים בדרך שלו, אתם עלולים להגיע למצב של קושי רב להתמודד עמו. הדוג דה בורדו חייב לעבור חשיפה טובה וחינוך נכון מגיל צעיר, וזאת בשילוב עם מנהיגות אסרטיבית של בעליו, אחרת הוא עלול להיות אגרסיבי כלפי כלבים אחרים, בעלי חיים קטנים יותר או אפילו אנשים. אם אתה רוצה ליהנות מהדוג דה בורדו שלך אזי אתה חייב להיות מוכן לעבוד אתו באופן קבוע מגיל צעיר כדי שהוא יכבד אותך ויקשיב לך מתוך אהבה רצון אמיתתי לרצות אותך.

אמא מאדו והבת אלי (אליזבת) מנמנמות יחד

דוג דה בורדו שלומד לכבד את בעליו הוא כלב משפחתי נפלא. הוא ייהנה לבלות איתם במשך כל שעות היום, כולל על המיטה והספה. הוא לא כלב פעיל והוא יהיה מרוצה מאוד משכיבה בפינות שונות (ואפילו מוזרות) בבית, כשהוא מוודא כל הזמן שכולם בטוחים. הדוג דה בורדו יהיה הראשון לגשת לדלת כדי לבדוק מי הגיע והאם כוונותיו טובות.כלפי ילדים קטנים הדוג דה בורדו הוא אוהב, מגונן, עדין וסובלני, והוא בדרך כלל נזהר איתם. עם זאת, כלבים גדולים אינם שמרטפים המתאימים לילדים, ויש לפקח על כל האינטראקציות בין השניים.

אוליבר והאיצטרובל …

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב גור הדוג דה בורדו שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות של נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הדוג דה בורדו המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

קיוטי פאי במנוחה

דוג דה בורדו – בריאות

כמו כל גזע ענק עם פנים פחוסים, גם הדוג דה בורדו רגיש לקיצוניות בטמפרטורה, מחלות לב כמו קרדיומיופתיה מורחבת וסטנוזיס אבי העורקים, היפוך קיבה, דיספלסיה של מפרק הירך, בעיות עיניים כגון אטרופיון ואקטרופיון (מצב בו העפעף נמתח כלפי פנים חוץ), וכן היפר-קרטוזיס של כרית כף הרגל.

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

חשוב לזכור שבשל היות הדוג דה בורדו גזע פחוס הרי שהוא רגיש לחום, ולכן  אסור בשום מקרה להשאיר אותם בחוץ ביום חם, או בבית ללא מיזוג אוויר.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הדוג דה בורדו במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

דוג דה בורדו  – טיפוח

עורו של הדוג דה בורדו עבה, חופשי ורפוי, והוא מתאפיין בקפלים בעיקר בראש ובצוואר. עם זאת אין הדוג דה בורדו סובל מעודף עור ניכר והעור אינו רפוי ומתדלדל יתר על המידה. אין לעודד קפלי עור על הגוף עצמו. צבעו אחיד, בכל גווני החום, ממהגוני, דרך צהוב, לאיזבלה (צבע קפה-בחלב). כתמים לבנים מוגבלים מותרים על החזה וקצוות הגפיים.

רומי שחר עם ג’וני

הפרווה הקצרה של הדוג דה בורדו קלה לטיפוח, והברשה בתדירות של פעמיים בשבוע במברשת ייעודית תסייע בהסרת שערות מתות ובהפחתת כמות השיער שתמצאו בבית. חשוב לדעת כי נשירת שיער בדוג דה בורדו יכולה להמשך כמעט במשך כל השנה, אך בחילופי עונות קיימת נשירה מוגברת, מה שמחייב אתכם לשאיבה או טאטוא של הבית כמעט כל יום.

הטיפוח החשוב יותר בדוג דה בורדו הוא ניקוי של קמטי העור. לדוג דה בורדו יש קמטים והם זקוקים לטיפול מיוחד כדי למנוע הצטברות של לכלוך בשיפולי הקמטים וכתוצאה מכך גם התפתחות של חיידקים. יש לנגב את שיפולי הקמטים בעזרת מטלית לחה או מגבון לא מבושם לתינוקות, ואז חשוב מאוד ליבש את הקפלים היטב כדי למנוע זיהומים בעור.

קו….קו…. זה קוקו

משום שלדוג דה בורדו אוזניים שמוטות וארוכות יחסית, יש חשש להתפתחות זיהומים או דלקות באוזניים כשהסימפטום לכך הוא ריח של “שמרים” מהאוזניים. חשוב לבדוק את האוזניים, לוודא שאין ריח של “שמרים”, ואם  יש ריח חשוב להתייעץ עם ווטרינר, לבדוק את האוזניים, ובמידת הצורך לקבל הדרכה לגבי אופן ניקיון האוזניים עם נוזל ייעודי לניקיון אוזניים.

הדוג דה בורדו הוא כלב שמרייר (מזיל ריר) – והרבה! דאג שתהיה מגבת לניגוב פניו המקומטות לאחר כל ארוחה או שתיית מים, כי כשהוא מנענע את הראש הגדול הזה הוא עשוי להעיף כמות לא מבוטלת  של ריר לכל מקום.

השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

בדיקות טרם הרבעה

קיימת חובת בדיקה של אגן הירכיים (היפ דיספלזיה), ומותר להרביע עם זכרים בעלי סיווג אגן עד C ועם נקבות בעלות סיווג אגן עד D.  בנוסף מומלץ לערוך אקו לב לוודא שאין הגדלה של הלב ולבצע בדיקה גנטית ל- מHFH – Hereditary Foot Hyperkeratosis

בדיקה אצל הוטרינרית – אלי, קוקו, ברונו, ג’וני, קיוטי פאי ואוליבר

הגזע בישראל

הגזע הגיע לישראל במחצית שנות ה-80 ומאז ידע ימים של פופולריות גדולה, במיוחד בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000  ולאחר מכן חלה ירידה מסוימת בפופולריות שלו. הישראלים אוהבים את הדוג דה בורדו, את צורתו המיוחדת ואישיותו הכובשת, וניתן לראות ענקים חומים אלו כמעט בכל עיר בישראל.

התוכן באדיבות הגב’ אורית נבו, שופטת בכירה של הגזע בארץ ובעולם

מטפח הגזע (רכז הגזע) של הדוג דה בורדו בהתאחדות הישראלית לכלבנות הוא הד”ר לזר ג’רסי

התמונות באדיבות משפחות מדהימות שזכו בגורים מהממים מהמלטה של הורים מתועדים מייבוא משני בתי הגידול מובילים בצרפת ובעולם

עם שושלת של אליפויות, La Tour gelee ו-La Seniorie De Shato

המלטה מתועדת של 6 גורים 2 נקבות ו-4 זכרים מדהימים (תעודות של ההתאחדות הישראלית לכלבנות).

האבא ג’רי עם תארי מצוין בתערוכות לאומיות ובינלאומית כ-67 ק”ג צבע יין, האימא מאדו מעל 70 ק”ג אחות של מונטו קוואן אלוף צעיר, אלוף ישראל, אלוף על ואלוף בינלאומי.

תודה מיוחדת למילי ליבוביץ’ ומשפחתו המדהימה שהשקיעו באהבה ענקית בהמלטה מיוחדת זו וממשיכים ללוות את ה”ילדים” גם בבתיהם החדשים!

החוג הישראלי לכלבי דוגה – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

לפניות לגבי המלטות אחרונות או המלטות עתידיות

נא לפנות לגב’ ליאת גיטניו   0537620737

(עדיפות בוואטס אפ),

liatg0101@gmail.com