גורים ונסיעה ברכב, איך עושים את זה נכון?
מאיזה גיל התחלתם להסיע את הגור שהגיע אליכם הביתה? רוב הגורים מגיעים לביתם החדש בגיל 8 שבועות (תקנון הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות מתיר הוצאה של גור מחיק אימו רק מגיל 8 שבועות ומעלה), ואז אנו אמורים להמשיך בתהליך החשיפה שהחל אצל המגדל.
חשוב להתחיל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.
חלק מתהליך החשיפה הוא הרגלת הגור לנסיעה ברכב, כדי שבהמשך חייו נוכל להסיעו לביקורים אצל וטרינר, לטיולים, לפנסיון ולכל מקום אחר.
אז איך עושים את זה נכון?
חשוב, לדעתי, לדאוג שהגור ייסע ברכב בתדירות של 3 פעמים בשבוע לפחות. זה מה אני ממליץ לכל גור שמגיע הביתה, ואם ניתן להסיעו כל יום כרבע שעה אל גינת משחקים, ים, או כל חוויה טובה אחרת, כאשר תוך כדי הנסיעה נשלב מגע מלטף ודיבור חם, הגור יבין שבסופה של נסיעה ישנה חוויה טובה. הקניית חוויה טובה בנסיעה תעמעם את המפגשים ההכרחיים עם וטרינר שלרוב גורים לא מפרים כחוויה נעימה.
כמו כן, חשוב מאוד ליצור בתוך הרכב גירויים שונים וחוויות טובות. כך לדוגמא, ליצור מצבים של נסיעה לאחור, נסיעה בסיבובים, הורדת חלונות והרמתם, הפעלת מוסיקה ברכב, טריקת דלת ותא מטען, וכדומה – וכל זאת כאשר אנו דואגים כל הזמן לחזק את הגור במילים חמות, חטיפים, וליטופים.
חשוב לא פחות, שגם אנחנו, אלו שמסיעים את הגור ברכב, נרגיש בנוח ורגועים, כי אם ניקח את הגור לנסיעות או למקומות בהם אנו בעצמנו לא חשים בנוח, לא בטוחים, מודאגים מעט, הרי שנעביר לגורים תחושה של חשש מובנה ואי נעימות. כך לדוגמא, אם ניקח את הגור בנסיעה לחוף הים בו ישנה מצוקת חנייה ואנו בעצמנו לחוצים מכל הסיטואציה של הגעה אל חוף הים, גם הגור ירגיש זאת ויספוג את חוסר הנוחות. זאת אומרת, גם אם נעשה את הפעולה הנכונה לפי הספר, ישנה חשיבות לתחושותיו של הבעלים כלפי סיטואציה זו. כל אחד מהבעלים רגיש באופן שונה למצבים חדשים ולמצבו של הגור, חשש מכך שהגור יפחד או שלא יהיה לו נעים, ואז אנו בעצמנו יוצרים בעיה, וככל שהיא גדלה כך חששותינו גדלים עימה והמצב הופך לבלתי אפשרי לתיקון.
מעבר לכך, לכל גור אופי משלו, ויש כאלו רמה שונה של ביטחון והעזה, ואלו יתנהגו באופן שונה זה מזה באותה סיטואציה עם אותו בעלים לצורך העניין.
כשאנו מבינים זאת, לא מעט בעיות ועיכובים עתידיים נפתרים, או לא מתפתחים מלכתחילה.
המאמר באדיבותו של מנוחי לוי – מאלף