אודות ההתאחדות הישראלית לכלבנות פט פיינדר - המדריך המלא לבחירת גור גזעי

בלוג.

בית > הספרייה > אז מה באמת נכון, לקנות או לאמץ כלב? חלק א’

אז מה באמת נכון, לקנות או לאמץ כלב? חלק א’

כמו בפוליטיקה בה קיימים ימין ושמאל, גם בעולם הכלבים קיימים שני מחנות עם שתי גישות: הגישה האחת רואה במכירה של גורים לגיטימית, בכפוף לכך שמדובר בגורים שהם דור המשך להורים מתועדים (גזעיים לחלוטין בעלי תעודות מטעם ההתאחדות הישראלית לכלבנות) ושההרבעות מפוקחות באופן מלא על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות.

הגישה השנייה רואה במכירה של גורים עוול מדרגה ראשונה, והיא דוגלת בגישת האימוץ בלבד.

האם מדובר בשתי גישות נוגדות, או אולי מדובר בשתי גישות המשלימות אחת את השנייה, כאשר האחת היא הדרך המועדפת והרצוייה ואילו השנייה באה לטפל בתופעה ולרפא את הכשלים שנוצרים כאשר לא בוחרים בגישה הראשונה???

חשוב לציין כי מה שלא במחלוקת בין שתי המחנות הללו, להבנתי, הוא שההרבעות הפיראטיות, אלו של כלבים דמויי גזע שלא תחת הפיקוח של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, הן רעה חולה שיש למנוע אותה לאלתר. הכוונה לאותן “מטחנות גורים”, בעלים של כלבים דמויי גזע שכל רצונם הוא להרביע את הכלבה האם כמה שיותר במשך חייה כדי להפיק מרחמה כמה שיותר כסף, ברוב המקרים בתנאי גידול קשים הגובלים בהתעללות.

האם לאמץ כלב או לרכוש

עובדה ראשונה:

גורים או כלבים גזעיים כמעט ולא ננטשים על ידי בעליהם, ואם מגיע גור גזעי אל אחת מעמותות האימוץ, הרי שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר למצוא בית תוך זמן קצר ביותר!

למה? אני חושב שישנם מספר הסברים לתופעה זו:

הסבר ראשון הוא שגורים וכלבים גזעיים נבחרים על ידי בעליהם מתוך מטרה כלשהי: האחד בוחר גור למטרת שמירה, האחר בוחר כלב ללא נשירה, האחד בוחר כלב גדול, האחר בוחר כלב קטן, וכמעט כולם בוחרים כלב שהוא היפה ביותר בעיניהם. המשותף לכולם הוא שהם בוחרים את הגור שהם רוצים מתוך ידיעה מה יהיה מראהו ומה יהיה אופיו כשיגדל! במצב כזה, כאשר לבעלים נתונה זכות הבחירה החופשית, וכאשר הבעלים יודע כמעט בוודאות איזה כלב יהיה לו בסופו של דבר, התוצאה היא שאין “הפתעות”, אלא אם מלכתחילה אדם בחר בכלב שלא באמת מתאים לו, וגם אם יש “הפתעה” וחווית הגידול היא לא בדיוק מה שחשבנו, אז עדיין קשה לראות אדם שיתוודה כי בחר בחירה לא נכונה, גם אם טעה.

הסבר שני אפשרי הוא שככל שאדם שמשלם יותר עבור הגור שבחר, כך יימעטו הסיכויים שהוא יוותר עליו בהמשך אם חלילה הגור לא מתאים לבעלים ומשפחתו או לאורחות חייו.

התוצאה היא שאנשים שבוחרים וקונים גורים גזעיים ומתועדים יודעים למה לצפות מהגור כאשר הוא יהפוך לכלב בוגר, הן מבחינת תכונות והן מבחינת מראה והתאמה לאורח חייהם, ואז נראה שהסיכוי שהם ינטשו את הכלב הוא נמוך מאוד.

ואז מגיעים אלו שדוגלים באימוץ, וטוענים שמכירה של כלבים היא בעצם עשיית רווח מרחמה של הכלבה, שזהו סחר פסול בבעלי חיים, ושאין לאפשר בשום פנים באופן מכירה של גורים!

לאימוץ כלבים עם פטפיינדר, לחצו על הקישור הבא >> כלבים לאימוץ

עובדה שנייה:

בארץ נולדים מדי שנה כ-3000 גורים מתועדים בפיקוח ההתאחדות, וכ-60,000 גורים לא מתועדים מהמלטות של דמויי גזע (גורים שהבעלים טוענים כלפי הקונים שהם גזעיים אבל למעשה אין להם תעודות מטעם ההתאחדות והם רק דומים לגזע שנטען) והמלטות מכלבים מעורבים אחרים.

אלו שדוגלים באימוץ רוצים, כך נראה, לצמצם את התופעה של נטישת כלבים על ידי כך שלא תתאפשר מכירה של גורים ועשיית רווח ממכירה כזו בשום פנים ואופן, גם כאשר מדובר בכלבים מתועדים בפיקוח ההתאחדות, כך שהמוטיבציה של בעלי הכלבים להרביע ולהביא גורים לעולם תפחת עד כמעט אפס, ויהיו פחות ופחות גורי כלבים של שנה.

בהחלט ניתן להבין את הגישה הדוגלת באיסור מכירה של כלבים מהרבעות לא מתועדות שלא בפיקוח ההתאחדות, שכן כמעט וכל הכלבים שננטשים מגיעים מהמלטות כאלו, וחלק ניכר מההרבעות הללו נעשות בתנאי גידול מחפירים תוך ניצול מתמיד של הכלבה האם.

אבל האם גישה זו הינה נכונה גם כאשר מדובר בהרבעות בין כלבים גזעיים מתועדים בפיקוח ההתאחדות הישראלית לכלבנות? האם גישה זו נכונה גם כאשר מדובר במגדלים מסורים ואחראיים הפועלים תחת נהלים ברורים ופיקוח הדוק?

על כך בחלק ב’…………

שתף את המאמר