אודות ההתאחדות הישראלית לכלבנות

אקיטה אמריקאי.

בית > מידע גזעים > אקיטה אמריקאי

אקיטה אמריקני

אקיטה אמריקאי American Akita

שייך לקבוצת כלבי השפיץ קבוצה 5

תוחלת חיים ממוצעת: 10-14 שנים.

גובה ומשקל: זכר גובה 66-71 ס"מ, נקבה 61-66 ס"מ.

רקע כללי

האקיטה הידוע ביותר בעולם היה כלב יפני בשם האצ'יקו אשר נערץ ביפן בגלל הפגנת הנאמנות שלו. לאחר מות בעליו, הצ'יקו בילה את כל ימי חייו בתחנת הרכבת בה הם נפגשו תמיד בסוף היום, עד שמת.

האקיטה האמריקאי הוא כלב גדול (גדול יותר מהאקיטה היפני), בעל מבנה מוצק, מאוזן היטב עם מסה רבה ועצם כבדה. הראש וההבעה הם ממאפייני הגזע. ראשו רחב  וגס בצורתו, הזרבובית עמוקה, העיניים קטנות באופן יחסי והאוזניים ישרות זקופות נישאות מעט קדימה במראה מהצד. האוזניים הזקופות והנישאות קדימה אמורות ליצור קו אחד עם קו הצוואר.

האקיטה זקוק להליכה של לפחות 20 או 30 דקות של הליכה או ריצה מדי יום, וחשוב שהוא תמיד יהיה קשור ברצועה במהלך הפעילות. האקיטה אמריקאי בד"כ יעדיף יותר את החוויה של שהייה בסביבת בעליו וליוויו.

האקיטה ידוע באהבתו העצומה לבעליו ומשפחתו, ולכן מקומו הטבעי של האקיטה הוא בתוך הבית עם יתר בני המשפחה ולא בחצר כשהוא מבודד מהם.

האקיטה מנשיר את פרוותו בכבדות ומחליף אותה פעמיים בשנה: בתקופת האביב ובתקופת הסתיו, אך במשך השנה  כמויות השיער שנושא הינן קטנות. הפרווה של האקיטה מגיעה בצבעים שונים,  כמעט ואין לו ריח גוף שאופייני לרוב הכלבים, ובזכות פרוותו הוא שומר על ניקיונו ונחשב לכלב נקי.

לאקיטה יש יצר טרף חזק וזה יבוא לידי ביטוי בכך שהם יעקבו אחר כל בעלי חיים שייכנס  לטריטוריה שלהם, אך הם בהחלט יכולים ללמוד להסתדר עם חתולים אם הם יגדלו יחדיו.

האקיטה דורש כבוד מבעליו, והוא יכול להיות כלב מאתגר לאילוף בשל אופיו האסרטיבי.

אקיטה אמריקאי למכירה

ההיסטוריה של האקיטה האמריקאי

תחילתו של הגזע בכלבי האקיטה היפניים המקוריים אשר היו בגודל קטן עד בינוני וגזעים גדולים לא היו בנמצא. מאז שנת 1602השתמשו באזור אקיטה שביפן בכלבי אקיטה מטג'י (כלבים בגודל בינוני שנועדו לציד דובים) ככלבי לחימה. החל משנת 1868 החלו מגדלים לעשות הכלאה של האקיטה עם טוסה ומסטיף. כתוצאה מכך אמנם גדל גובהו של הגזע אך המאפיינים הקשורים בטיפוס השפיץ הלכו לאיבוד.

בשנת 1908 החל האיסור על קרבות כלבים, אך הגזע בכל זאת נשתמר ושופר כגזע יפני גדול. כתוצאה מכך, צוינו בשנת 1931 תשעה זוגות כלבים בולטים מהגזע כ"נכס לאומי".

כלבים מקווים אלו הובאו לארצות הברית ע"י חיילים אמריקאים. כלבי אקיטה מקווי דם אינטליגנטים שמסוגלים להתאים את עצמם לסביבות מחיה שונות. מגדלים בארצות הברית הוקסמו מהגזע מה שגרם להתפתחות קווי הדם ולעליה גדולה במספר המגדלים והפופולאריות של הגזע. מועדון כלבי האקיטה אמריקאי הוקם בשנת 1956, ההתאחדות האמריקאית לכלבנות {A.K.C} קיבל את הגזע ונרשם בספר הגידול האמריקאי באוקטובר 1972, באותה תקופה לא התקיימו הסכמי הכרה הדדים בין AKC ל JKC בתעודות היוחסין שהייתה הסיבה לסגירת הדלתות בזמן ההתפתחות המחודשת בקווי הדם בגזע האקיטה ביפן. כלבי האקיטה בארצות הברית החלו להשתנות באופן ניכר לעומת הכלבים אשר גודלו ביפן, ארץ המקור. התפתחותם כטיפוס ייחודי בארצות הברית ללא שינוי ושימור מאפייני הגזע מאז 1955, וזה בניגוד חריף לאקיטות ביפן שהורבעו עם מטג'י אקיטה במטרה לשחזר את הגזע הטהור המקורי.

מאפיינים והתנהגות של האקיטה האמריקאי

היחס בין הגובה בשכמה לאורך הגוף הוא 9:10 בזכרים ו- 9:11 בכלבות, עומק החזה הוא כמחצית מגובה בכלב הנמדד בשכמות, והמרחק בין קצה הזרבובית ועד סף המצח הוא של 2  ל- 3 ביחס למרחק של סף המצח לקודקוד.

האקיטה האמריקאי הוא בעל ראש מסיבי, אך באיזון יחסית לגוף, ללא קפלים, כאשר במבט מעל הראש הוא נראה כמשולש ללא חוד. גולגולתו של האקיטה האמריקאי שטוחה ורחבה בין האוזניים. חריץ בין עיניים רדוד הממשיך עד הקדקוד, סף המצח מוגדר היטב, אך לא עמוק מדי.

אפו של האקיטה האמריקאי רחב ושחור,  ובכלבים עם פרווה לבנה בלבד מותר אף בצבע בהיר, אך שחור מועדף. הזרבובית רחבה עמוקה ומלאה, השפתיים  שחורות ולא בשרניות עם לשון ורודה. הלסתות חייבות להיות לא מעוגלות אך לא מחודדות אלא בקשת כהה, השיניים חזקות עם משנן מלא ורגיל,  מנשך מספריים מועדף אבל מנשך צבתי גם יתקבל.

האקיטה האמריקאי הוא בעל עיניים בצבע חום כהה, קטנות יחסית, אינן בולטות, כמעט משולשות בצורתן, והעפעפיים שחורים ומהודקים. האוזניים חייבות להיות זקופות חזק וקטנות יחסית לשאר הראש, כך אם נמשוך את קצה האוזן כלפי מטה לשם מדידה היא תגיע לקצה העין. האוזניים משולשות, מעוגלות מעט בקצה, רחבות בבסיס ולא יושבות נמוך מדי. במבט מהצד האוזניים ממשיכות את קו הצוואר ונוטות מעט קדימה.

האקיטה האמריקאי הוא בעל צוואר עבה ושרירי, ללא עודפי עור, יחסית קצר, מתרחב בהדרגה לכיוון כתפיים, כאשר הצוואר מודגש בעת החיבור ההרמוני לבסיס הגולגולת. גופו של האקיטה האמריקאי ארוך יותר מגבוה. העור לא דק מדי, אך גם לא רפוי מדי או מהודק מדי. גבו ישר, המותן שרירית וחזקה, בית החזה רחב ועמוק, בעל כלוב צלעות מפותח היטב.

זנבו של האקיטה האמריקאי גדול ושעיר, ממוקם גבוה נישא בגלגול מעל לגב או לצידו, סלסול 3/4 מלא או כפול, תמיד יורד מתחת לקו הגב, בזנב החלק ה- 3/4 של הקצה מונח היטב לצד הגוף, שורש הזנב מעובה וחזק, החוליה האחרונה בזנב חייבת להגיע לקרסול כאשר הזנב משוך כלפי מטה. שיער הזנב גס ישר וצפוף אך ללא ניצוי.

הרגליים הקדמיות של האקיטה האמריקאי הינן בעלות עוצמה וישרות במבט מלפנים. הפיסות מעט נוטות קדימה בזווית של עד 15 מעלות. הכתפיים חזקות ומפותחות היטב, בעלות שיפוע בינוני. הגפיים האחוריות  צריכות להיות שריריות וחזקות, רוחב ועצם תואמים לעוצמת הרגליים הקדמיות (נהוג להסיר אצבע חמישית). הירכיים צריכות להיות מפותחות היטב מקבילות במבט מאחור, הברכיים מכופפים קלות, המפרק ללא חולשה, מפרקי העקב מעט נמוכים אך מקבילים ולא פונים לצדדים, הכפות אסופות וישרות, חתוליות מרופדות היטב.

אקיטה אמריקאי

האקיטה האמריקאי מתאפיין בתנועה רבת עוצמה המאפשרת לו לגמוע מרחק בקלילות יחסית עם שליחה ודחיפה בינוניים, התנועה מקבילה מקדימה ומאחור, קו הגב נשאר חזק יציב וישר.

פרוותו של האקיטה האמריקאי הינה פרווה כפולה, פרווה תחתית עבה רכה וצפופה אך קצרה יותר מהפרווה העילית, פרווה עילית נוקשה ישרה ועומדת בחלקה. השיער על הראש, הרגליים התחתונות והאוזניים קצר יותר משאר הגוף. השכמה והאחוריים מכוסים שיער ארוך יותר בערך  כ- 5 ס"מ אורכו, השיער על הזנב ארוך ומנופח יותר מאשר שאר הגוף.

צבע הפרווה של האקיטה האמריקאי יכול להיות בכל צבע כמו אדום, גווני חום, לבן, פינטו ומנומר. הצבעים צריכים להיות מבריקים נקיים ומוגדרים, הכיתום מאוזן אם או בלי כיסוי או מסכה. כלב בצבע לבן ( צבע חלק מלא) יהיה ללא מסכה. בסיס צבע הפינטו הוא לבן. כתמים גדולים מפוזרים באיזון ומכסים את הראש ולפחות 1/3 מהגוף. הפרווה התחתית יכולה להיות בגוון שונה מהפרווה העילית.

האקיטה הוא כלב ידידותי, ערני ומגיב טוב לפקודה, קשוב, צייתן ואמיץ. האקיטה האמריקאי עוצמתי ועצמאי, בעל אופי נועז. הוא מסור למשפחתו, בעיקר לילדים, ומגן עליו, אך מרוחק כלפי זרים ועשוי להיות אגרסיבי כלפי כלבים שאינו מכיר. הוא יכול לטעות ולפרש צרחות של ילדים שמשחקים כמצב שמחייב התערבות שלו לשם הגנתם ולכן יש לפקח עליו במצב כזה. סוציאליזציה מוקדמת ותכופה חיונית כדי לעזור לו לפתח את הביטחון ואת יכולת האבחנה בין מצב תקין ובין איום.

בניגוד לגזעי שפיץ רבים, האקיטה אמיקאי ידוע ככלב לא נבחן, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור דיירי דירות, אך זה לא גורע מיכולותיו ככלב שמירה. הוא מגן מאוד, וכאשר הוא נובח, עליך לשים לב אליו.

האקיטה הוא לא מסוג הכלבים שעוקבים אחר בעליו כאשר הם בסביבה, אבל הוא בהחלט אוהב לדעת היכן הם נמצאים ולבלות איתם. ומה לגבי אנשים אחרים? הוא פשוט לא בקטע.

האקיטה האמריקאי הוא כלב אינטליגנטי ועצמאי, מה שיכול להוות אתגר לאילוף. האקיטה לא יבצע פקודה רק בגלל שאתה רוצה שהוא יעשה זאת. הבעלים של האקיטה צריך לזכות קודם בכבוד של האקיטה כלפיו, ורק אח"כ האקיטה יבצע את הפקודות מתוך בחירה. האקיטה מגיב היטב לאימוני "קליקים" וטכניקות חיזוק חיוביות כמו משחק, שבחים ותגמולים לאוכל, אך הוא גם אוהב לעשות דברים בדרכו שלו. כדי להצליח, עליכם להיות סבלניים ומוכנים לנסות שיטות רבות ושונות כדי לראות מה עובד. מצא מאלף מנוסה שיש לו מגוון של שיטות אילוף, הקפד על אימונים קצרים ומהנים כדי שהאקיטה לא ישתעמם. אימונים הדרגתיים עובדים הכי טוב עם גזע זה. אל תנסה לדחוס לראשו של האקיטה יותר מדי מושגים בבת אחת.

האקיטה האמריקאי יכול להסתדר עם בעלי חיים אחרים אם הם גדלים איתם מגיל צעיר, אך הם מסתדרים טוב יותר כאשר הכלבים האחרים בבית הם בני המין השני. הם יעקבו אחר בעלי חיים לא מוכרים שיגיעו לטריטוריה שלהם והם לא יירתעו מכלב שיאיים עליהם.

לא משנה כמה נחמד וחביב גור האקיטה שרכשתם מהמגדל, הוא יכול לפתח רמות שונות של נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות, כאשר יש לקחת בחשבון ששנות ה"עשרה" של האקיטה יכולות להתחיל בגיל תשעה חודשים ולהמשיך עד שהכלב כבן שנתיים. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח"כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

בעיות ההתנהגות הנפוצות ביותר של האקיטה נוטות להיות הגנת יתר ותוקפנות כלפי כלבים אחרים. ניתן בהחלט למנוע את שתי הבעיות בעזרת סוציאליזציה והכשרה מוקדמת, וצריך לזכור שבעיות אלו לא נובעות מאופיו של הכלב אלא רק מטעויות בגידולו על ידי הבעלים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול של אקיטה יפני או אמריקאי המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית להתאחדות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

טיפוח של האקיטה האמריקאי

סרק והברש את הפרווה הכפולה של האקיטה מדי שבוע כדי לשמור על ניקיונה וכדי להסיר שיער מת. בעונות הנשירה והחלפת הפרווה באביב ובסתיו, הברשה יומית תעזור לשמור על הסרת השיער העודף. בנוסף, יש לגזור את הציפורניים לפי הצורך, לצחצח את שיניו ולשמור על האוזניים נקיות כדי למנוע זיהומים.

התוכן באדיבות מר יוסי חדד יו"ר מועדון השפיץ, ובעלים של בית הגידול "הר הדר". רכזת הגזע הגב' עדי בסון טלפון: 050-3344404

תכונות אופי:

Icon מתאים לשמירה
Icon מתאים לדירה
Icon דורש פעילות
Icon דורש בעלים מנוסה ואסרטיבי
Icon ידידותי לילדים
אקיטה אמריקאי

מודעות.

מאמרים שיכולים לעניין אותך.