לאונברגר למכירה

לאונברגר Leonberger

שייך לקבוצת כלבי העבודה קבוצה 2

תוחלת חיים ממוצעת: עד 12 שנים

גובה ומשקל: זכר גובה 70-80 ס”מ’ משקל 65-80 ק”ג, נקבה גובה 60-75 ס”מ משקל 60-75 ק”ג .

רקע כללי

הלאונברגר (Leonberger) הוא כלב ענק ואלגנטי עם נוכחות מרשימה המקרינה גאווה ולבביות.

אבל בעיקר

הלאונברגר הוא כלב משפחה בעל ביטחון עצמי, נאמן, ידידותי לילדים, אינטליגנטי ושובב. מסתדר עם כלבים חתולים וחיות אחרות, חביב לזרים – אך שומר בקנאות על רכוש המשפחה – ניתן לקחת אותו כמעט לכל מקום והוא נוח לאימון ולאילוף.

הלאונברגר הוא כלב גדול, חזק ושרירי. יש לו תווי פנים יוצאי דופן וכפות רגליים המצוידות בקרומים, שבזכותם הוא הופך לשחיין טוב.

כלב הלאונברגר נוצר בשנות ה-40 של המאה ה-19 ומזכיר את האריה המופיע בסמל העיר לאונברג בגרמניה. הגזע הוא פרי הכלאה בין ניופאונדלנד לבין סן ברנרד, וכלב הרים פירנאי. ייתכן שבמהלך פיתוח הגזע נעשה שימוש בכלב נוסף, להשגת הצבע הקיים כיום. הכלבים הפכו נפוצים מאוד בבתי האצולה באירופה. עם זאת, במהלך מלחמת העולם ה-1 וה-2, הגזע כמעט נכחד. קומץ הכלבים את ששרדו את מלחמות העולם, שימשו להכלאות מוקפדות.

כיום, הלאונברגר נחשב בישראל לגזע נדיר יחסית אולם מספר הכלבים הולך וגדל בהדרגה, כמו גם הפופולאריות שלהם.

לאונברגר

ההיסטוריה של הלאונברגר

בשנת 1830, היינריך הייס (Heinrich Essig), ראש העיר של לאונברג אשר בגרמניה, טען כי הוא יצר את גזע הלאונברגר ע”י הכלאה בין נקבת ניופאונדלנד וזכר בארי (שממנו התפתח מאוחר יותר, כלב הסנט-ברנרד) ולאחר מכן הכלאה חוזרת עם כלב-הרים פירנאי.

על-פי המיתוס, כוונתו של הייס הייתה ליצור כלב גדול עם מראה אופייני כדמות אריה, כסמלה של העיר לאונברג.

יש סברה שכלב בעל מאפיינים דומים כבר היה, קודם לכן, ברשות אביו של הנסיך מתרניך, שר-החוץ המפורסם של בית-המלוכה הבס בורגי. אולם אין ספק שהייס היה הראשון שרשם את הגזע.

כחלק ממסע יחסי ציבור של מר היינריך הייס הפך הלאונברגר לכלב מקובל מאוד במהלך המאה ה-19, בחצרות המלוכה באירופה. נפוליון השני, הקיסר נפוליון השלישי, הנסיך מוולס ,אוטו ואן ביסמרק, אומבורטו הראשון מלך איטליה ואפילו אליזבת, קיסרית אוסטריה-הונגריה, החזיקו בכלב הענק כחיית מחמד.

תיאור ראשון ותרשים של הלאונברגר הופיע כבר בשנת 1881 בספר ” The Illustrated Book of the Dog”.

במהלך מלחמות-העולם, לא שפר גורלם של כלבי הלאונברגר באירופה. הכלבים נזנחו, ברחו, הורעבו ואף שימשו ככלבי עבודה לגרירת עגלות משא ותחמושת. לפי הדיווח, רק חמישה כלבי לאונברגר שרדו את מלחמת העולם הראשונה. כל כלבי הלאונברגר החיים כיום – הם צאצאי השמונה ששרדו את מלחמת העולם השנייה.

המראה “המודרני” של הלאונברגר עם הרעמה הגדולה ומסיכת הפנים השחורה, נוצרה כתוצאה של המאמץ לשמירה על הגזע בשנות ה-60 על-ידי הכלאה מחודשת עם גזע הניופאונדלנד.

בשנת 2010, הלאונברגר התקבל למועדון הכלבים האמריקאי AKC (American Kennel Club) כחבר בקבוצת “העבודה”. ל FCI התקבל הלאונברגר בשנת 1955 ובשנת 2002 פורסם התקן האחרון לגזע זה.

צוות לאונברגר