אפנפינצ’ר.

אפנפינצ’ר  Affenpinscher

שייך לקבוצה 2 (פינצ’ר ושנאוצר מסטיף מולוסר-כלבי הרים שוויצריים וכלבי רעיית בקר)

תוחלת חיים ממוצעת: 10-12 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר ונקבה בוגרת 25-30 ס”מ, משקל זכר ונקבה  4-6 ק”ג לערך

מידע כללי

האפנפינצ’ר הוא יותר מסתם פנים יפות. ל”שטן הקטן” והמשופם, כפי שהוא מכונה בצרפת, יש סגנון נועז עם שורשים של גזע הטרייר שהופך אותו לאהוב על אנשים שרוצים כלב קטן עם גישה של “כלב גדול”.

משמעות המילה הגרמנית Affenpinscher היא “טרייר דמוי קוף”, לא בהכרח בגלל שהם דומים לקופים אלא בגלל שלעתים קרובות הם התנהגו כמוהם.

האפנפינצ’ר נבדל על ידי זקן ושפם, גבות עבותות, ופרווה חוטית נוקשה, הצבע המועדף באפנפינצ’ר הוא שחור, אבל הכלבים יכולים להיות גם בצבעי שחור ושזוף, אפור-כסף, אדום ותערובות של צבעים אלו.

האפנפינצ’ר לא מפחד משום דבר או מאף אחד, ואופיו הערני הופך אותו לכלב שמירה מצוין (התראה בלבד) גם אם גודלו הופך אותו לבלתי מסוגל לעשות הרבה להגנה ולתקיפה. כלפי משפחתו וחבריו הוא כלב אוהב ונאמן, אך לא כך כלפי עכברים, חולדות ושאר המכרסמים.

זהו כלב קטן וסקרן, אינטליגנטי ואוהב,  אשר טבעו מביא אותו לחקור כל דבר. בדרך כלל הוא שקט, אבל כל דבר או כל אחד שנראה מאיים יגרמו לו לנבוח לשם אזהרה. כשמדובר בכלבים גדולים, אין לו הרבה שכל והוא עלול למצוא את עצמו בעימות עימם כשהוא בטוח שהוא מסוגל לגבור עליהם. במקרים אלה, חיוני להגן עליו מפני עצמו.

פעילות גופנית טובה לכל כלב, אז ודאו שהאפנפינצ’ר ייצא לטיול או פעילות אחרת מספר פעמים מדי יום. היכולת האתלטית והאינטליגנציה שלו הופכות אותו למתמודד ראוי בספורט כלבני כמו זריזות וציות. כשזה מגיע לאימונים, הוא יותר קליל וצייתן מכמה גזעי הטוי המוכרים. המשיכו ללמדו בכיף והשתמשו בטכניקות חיזוק חיוביות, אך לעולם אל תכריחו אותו לעשות משהו בכוח.

למרות שזה מפתה לשאת את הכלב הקטן הזה לכל מקום אליו אתה הולך ולהתייחס אליו כמעין בובת צעצוע קטנה, כדאי מאוד להגביל דחף מעין ולאפשר לו להיות כלב, הוא יהיה מאושר הרבה יותר והוא יתנהג טוב יותר בזכות זה.

לאפנפינצ’ר יש פרווה מחוספסת עם מעין “שכמייה” בצוואר ובכתפיים, גבות של גראוצ’ו מרקס וזקן. הוא זקוק למריטה וקיצוץ כדי לשמור על מראה מדובלל אך מסודר. בקש מהמגדל של הכלב שלך לתת לך שיעורים כיצד לטפח אותו או שקח אותו באופן קבוע לגרומר מקצועי.

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את האפנפינצ’ר  שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום. עם זאת, קחו בחשבון ששום מידה של סוציאליזציה לא תגרום לו להיות ידידותי מדי כלפי כל אחד אחר, שכן האפנפינצ’ר הוא בראש ובראשונה  הוא תופס את עצמו ככלב שמירה, והוא לוקח את התפקיד שלו ברצינות.

כמו כל כלב, גם גורי האפנפינצ’ר עלולים להיות לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

האפנפינצ’ר צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של האפנפינצ’ר הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת האפנפינצ’ר מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

ההיסטוריה של האפנפינצ’ר

אבותיו של האפנפינצ’ר היו טריירים קטנים ששמרו על אורוות נקיות מעכברים וחולדות. ייתכן שהם מתוארכים למאה ה-15, בהתבסס על תיאורו של כלב בעל מראה דומה בחיתוך עץ של אלברכט דורר ומאוחר יותר בשל הופעתם של כלבים קטנים ומזוקנים בעלי פרווה מחוספסת בציורים של אדונים ותיקים.

בשלב מסוים, כנראה במאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19, למישהו היה רעיון מבריק לגדל אותם ככלבים קטנים ולאפשר להם לטייל בעולם על ידי הפיכתם לבני לוויה של נשים. עם זאת, הם שמרו על יכולת הצייד שלהם ולכן השתמשו בהם לא פעם כדי להגן על בתי האצילים מפני עכברים.

הכלבים הקטנים והקשוחים האלו עם שורשיו של הטרייר מילאו תפקיד בפיתוח גזע הגריפון של בריסל והשנאוצר המיניאטורי. הם הפכו פופולריים גם בחלקים אחרים של אירופה, כולל בריטניה הגדולה.

מועדון הפינצ’ר נוסד בקלן שבגרמניה בשנת 1895, והמועדון האמריקאי לכלבנות הכיר באפנפינצ’ר בשנת 1936. מלחמת העולם השנייה כמעט והכחידה את הגזע בגרמניה, אך הרבעות  עם גריפון, אליו היה האפנפינצ’ר קשור קשר הדוק, החזירו אותו למפת העולם.

האפנפינצ’ר: אופי והתנהגות

האפנפינצ’ר הוא כלב המגלה המון חיבה כלפי משפחתו, הוא מסור מאוד ואוהב את כל בני משפחתו ללא סייג. החזרה שלך מטיול של שתי דקות לתיבת הדואר היא הזדמנות לחגיגה גדולה מצד האפנפינצ’ר. הוא מוכן לכל הרפתקה, בין אם זה נסיעה לטיולים וחיפושים מקסימים בטבע, או יציאה לקמפינג ורדיפה אחר מקל הנזרק למים. אם אורח החיים שבחרת קצת יותר נינוח, זה בסדר גמור מבחינת האפנפינצ’ר. כל עוד הוא איתך, הוא תמיד יהיה שמח ויתאים את עצמו לרמת הפעילות שלך.

האפנפינצ’ר גם יבדר אותך. זהו כלב שובב המיומן בשימוש בכפותיו כדי לתמרן צעצועים, ללכת על רגליו האחוריות ו”לשיר” במקהלה אם יש לו כמה חברים להצטרף אליהם. טיול הוא הזדמנות מצוינת עבורו לשתף אתכם בכל ממצא מעניין בדרך, וגודלו הופך אותו לחבר נהדר לטיולים.

בבית או בציבור, הוא מגן חסר פחד, לגמרי לא מודע לגודלו הקטן. הוא תמיד יזהיר אותך על נוכחות של זר או סכנה אחרת, והוא יכול להיות טריטוריאלי כלפי כלבים אחרים, לכן חשוב להגן עליו מפני עצמו. הוא יכול להסתדר עם חתולים, במיוחד אם הוא גדל איתם, עם זאת להרבה אפנפינצ’רים יש יצר טרף חזק והם ירדפו אחרי חתולים.

חוסר הפחד של האפנפינצ’ר הינו על גבול חוסר הזהירות לגבי ביטחונו הפיזי. הוא יקפוץ ממיטות גבוהות, וידוע שהוא נוטה לטפס על גדרות או מקומות גבוהים כדי לשבת שם ולתצפת. לכן, חשוב לספק לו “שלבים” שיעזרו לו לעלות ולרדת מהרהיטים או משאר המקומות הגבוהים בבטחה.

האפנפינצ’ר בהחלט עשוי להיות עקשן ברצונו להכתיב את הדרך שלו. הוא גם אינטליגנטי ביותר, ותהליכי החשיבה שלו יכולים להדהים אותך. תכונות אלו יכולות לגרום לכך שהאפנפינצ’ר יהיה מאתגר מאוד לאילוף, מה שמחייב אתכם להיות תקיפים, עקביים וסבלניים כלפיו, וכך האימונים שלכם יהיו מוצלחים.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), האפנפינצ’ר יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, האפנפינצ’ר ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור האפנפינצ’ר שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע האפנפינצ’ר המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

האפנפינצ’ר: בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

האפנפינצ’ר הוא גזע קטן ובריא למדי, אך כלבים בודדים יכולים לפתח בעיות אורטופדיות בפיקת הברך אשר שכיחות בכלבים קטנים. האפנפינצ’ר נוטה גם למחלות עור שעלולות להוביל לנשירת שיער בצדדים.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על האפנפינצ’ר במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

האפנפינצ’ר: טיפוח

לאפנפינצ’ר יש פרווה חוטית שיכולה להיות מחוספסת או חלקה, אך המילים “חלקה” ו”מחוספסת” עלולות להטעות. לאפנפינצ’ר חלק יש נוצות על הרגליים ומעין “חבל” על הצוואר. לכלבים עם פרווה מחוספסת יש שיער במרקם מעט רך יותר ונוצות כבדות יותר. לחלק מהאפנפינצ’רים יש פרווה שממוקמת איפשהו באמצע. לא משנה איזה סוג פרווה יש לו, האפנפינצ’ר הטיפוסי נראה מסודר אבל קצת מדובלל. אתה יכול להיות בטוח שיהיו לו עלים וזרדים תקועים בפרווה שלו אחרי שהוא היה בחוץ, ולכן הוא צריך טיפוח קבוע כדי לשמור על המראה שלו.

מי שרוצה למרוט את שיער האפנפינצ’ר צריך כלים שונים כגון מברשת חלקה יותר, מסרק גרייהאונד מנירוסטה, סכין מריטה, מספריים עם קצה קהה ומספריים דקים. מריטת שערות מתות היא חלק מהחבילה כשגרים עם האפנפינצ’ר, והכי מומלץ זה לקחת את האפנפינצ’ר לגרומר מקצועי המכיר את הגזע ושיודע להביאו למראה מושלם.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

החוג הישראלי לפינצ’ר וטרייר רוסי שחור – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

מקדת גזע אפנפינצ’ר

אתי גור

etyg@012.net.il