בורבול למכירה | גורי בורבול מסטיף אפריקאי

בורבואל

בורבול אפריקאי Boerboel

שייך לקבוצת כלבי הדוגה קבוצה 2 ב’ (מסטיף מולוסר)

תוחלת חיים ממוצעת: 9-11 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 61-69 ס”מ גובה נקבה 56-64 ס”מ, משקל 68-90 ק”ג (תקן AKC) (לגזע זה עדיין אין הכרה וסטנדרט ב- fci)

תוכן עניינים

מידע כללי

כלב גדול זה שמקורו בגזע המסטיף פותח בדרום אפריקה כדי לשמור על רכוש כגון חוות ומכרות יהלומים. יש לו פרווה קצרה שנושרת ברמה בינונית אך היא קלה לטיפוח.

בורבול היא למעשה מילה אפריקאית שפירושה “כלבו של האיכר”, והוא פותח על ידי מתיישבים הולנדים מהמאה ה -17 בדרום אפריקה כדי להגן על משפחותיהם, משקיהם ובעלי החיים שלהם.

במראהו, זן זה בולט בראשו המוצק; גוף גדול ושרירי; פרווה בצבע אדום או חום, לפעמים עם מסיכה שחורה. עובדת היותו בן לשושלת המסטיף ניכרת במצחו המקומט; לועו הרחב והעמוק; והגודל המרשים.

הבורבול זריז למידותיו ויכול להיות אנרגטי, במיוחד כשהוא צעיר. פעילויות בהן זן זה נוטה להצטיין (אם בריאותו מאפשרת כמובן) יכולות לכלול זריזות, ציות, ספורט הגנה, טיפול, משיכת משקל ועוד סוגים של עבודה.

באופן לא מפתיע, לעתים קרובות יש לבורבול אופי מגן וטריטוריאלי. לרוב הוא נזהר מזרים והוא יכול להיות כלב שמירה מצוין. חשיפה מוקדמת ונרחבת חיונית כדי לעזור להפחית את הסיכוי שהוא ייעשה ביישן או אגרסיבי.

בורבול אפריקאי בחצר

חשוב מאוד לדעת: הבורבול הוא בהחלט איננו בחירה הולמת עבור בעלים שאין לו ניסיון קודם בגידול כלבים בכלל, ובגזע אסרטיבי בפרט. בעלי כלבים זהו להם הפעם הראשונה לגדל כלב, וכן אנשים שגידלו קודם לכן גזעים “רכים” בלבד כמו כלבי רטריברס, ספניאל או גזעי טוי למיניהם צריכים לחשוב שבעתיים טרם גידולו של הבורבול. בידיים הלא נכונות, הבורבול (למעשה כמו כמעט כל כלב אחר) יכול להפוך לכלב מסוכן, ובשל אופיו ועוצמתו הוא יכול להפוך לכלב קטלני וקשה לשליטה. אם אינך מסוגל לשאת באחריות לגידול כלב מסוג כדאי מאוד שלא תגדל כלב מסוג זה!

הבורבול הוא כלב גדול, חזק, אינטליגנטי ועקשן. התקן של הגזע קובע שהוא צריך להיות רגוע, קשוב ובטוח בעצמו, צייתן, שומר על בני המשפחה וחשדני כלפי זרים. אבל חשוב לדעת שהבורבול לא מעצב את אופיו ותכונותיו אלו באופן טבעי, והוא זקוק למנהיג שיהיה בעל הידע והיכולת לפתח ולנהל את אותם מאפיינים על ידי אילוף הכלב באסרטיביות ובעקביות, אך מבלי להשתמש בכוח או באכזריות.

חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את הבורבול שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום. עם זאת, קחו בחשבון ששום מידה של סוציאליזציה לא תגרום לו להיות ידידותי כלפי כל אחד אחר, שכן הבורבול הוא בראש ובראשונה כלב שמירה, והוא לוקח את התפקיד שלו ברצינות.

בורבול אפריקאי למכירה

לבורבול רמת פעילות גבוהה, הוא דורש ממך להפעיל אותו ברמה גבוהה, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל פעולה שהיא במשך היום: החל מלהיות בן זוגך להליכה ועד לפעילויות אימונים יומיומיות.

כמו כל כלב, גם גורי הבורבול הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

הבורבול צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הבורבול הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הבורבול מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

לבורבול פרווה חלקה ונשירה, ולכן מומלץ לסרק אותו במסרק מתאים לפחות פעמיים בשבוע בכדי להסיר שיער מת ולשמור על עור ופרווה בריאים. נקה את האוזניים, קצץ את הציפורניים לפי הצורך, ורחץ את הבורבול רק לעיתים רחוקות כשהוא מלוכלך.

ההיסטוריה של הבורבול

כשחקלאים הולנדים נסעו לדרום אפריקה, הם לקחו איתם כלבים. אחד מאותם חקלאים היה ג’אן ואן רייבק, שהביא סוג של כלב שנקרא bullenbijter או bullenbeisser, (בתרגום גס: “נושך שור”). הכלב חסר השם הזה מסוג מסטיף, יחד עם כלבים של ילידים אפריקאים, היה אחד מאבות אבותיו של הבורבול. החקלאים היו זקוקים לכלבים קשוחים שלדעתם יוכלו לעמוד באקלים החם ובסביבה הקשה, וכן ולעמוד בפני טורפים כמו צבועים, חתולים גדולים ובבונים.

החקלאים, שהיו ידועים בשם “הבורים”, יצרו כלב שיהיה נאמן, צייתני ומגן. מאוחר יותר, כאשר כריית יהלומים הפכה לתעשייה חשובה, הורבעו הכלבים עם גזע הבולמאסטיף שהובאו לשמירה על המכרות. הרבעה עם גזע הרודז’יאן רידצ’בק תרמה גם היא להתפתחותו של הבורבול.

בשנות השמונים, מגדלי כלבים דרום אפריקאים החליטו לקבוע תקן לגזע, והם בחרו 72 כלבים שעמדו בקריטריונים שלהם, וגם כיום נחשב הבורבול לגזע נדיר ברחבי העולם.

ה-AKC מסווג את הבורבול ככלב עבודה והעניק לו הכרה מלאה בינואר 2015, מה שסלל את הדרך להשתתפות הגזע בתצוגת קונפורמציה ובאירועי AKC אחרים. גזע זה עדיין לא זכה להכרה מלאה של ה-fci.

בורבול אפריקאי בדשא

בורבול – אופי והתנהגות

זהו כלב חכם עם מוסר עבודה חזק והמון ביטחון עצמי. לבורבול חשובה העבודה, והמשימות בהן הוא נוטה להצטיין כוללות שמירה על בעלי חיים, שמירה על רכוש והתמודדות בספורט כלבני (ככל שבריאותו מאפשרת).

בדרך כלל כלב זה מסור לבעליו, בעיקר לילדים, ויש לו תשוקה עזה לחברות אנושית. בדרך כלל הוא מסתדר היטב עם בעלי חיים אחרים אם הוא גדל איתם, והוא דואג להם בדיוק כמו שהוא עושה עם שאר בני המשפחה. אם כבר יש לך כלב, עדיף שתבחר בורבול מהמין השני כדי להפחית סיכוי לתוקפנות בין השניים.

מרבית כלבי הבורבול חשדניים כלפי זרים, אם כי חלקם חברתיים יותר מאחרים. למרות שמטבעו הבורבול נוטה להיות טוב עם ילדים, הוא אינו בייביסיטר ולעולם לא צריך להשאיר אותו לבד עם ילדים קטנים. אין לאפשר לילדים להציק לו בכל צורה שהיא, לא משנה כמה סבלני הוא ייראה.

הבורבול חושב שהוא מנהיג טבעי, ולכן הוא זקוק לבעלים מנוסה שהוא יכול לכבד ולסמוך עליו כדי שהוא לא ירגיש צורך לנהל את העניינים בעצמו. עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), הבורבול יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, הבורבול ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הבורבול שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע הבורבול המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

בורבול – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

הבורבול בריאים בדרך כלל אך הם יכולים לפתח בעיות בריאותיות מסוימות, לרבות דיספלזיה בירך, דיספלזיה במרפק, מחלת לב, אקטרופיון (העפעפיים נושרים כלפי חוץ), אנטרפיון (העפעפיים מתגלגלים פנימה), והיפרפלזיה בנרתיק.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הבורבול במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

בורבול – טיפוח

כלבי המסטיף ככלל נוטים להזיל ריר, חלקם יותר (כמו הדוג דה בורדו) וחלקם פחות (כמו הפרסה קנריו), כאשר הבורבול הוא מאלה שמזילים פחות ריר משאר כלבי המסטיף.

לבורבול יש פרווה קצרה ובעלת זיפים שקל לטפל בה. הברישו אותה מדי פעמיים בשבוע במברשת קארי גומי להסרת שיער מת וכך תעזרו להרחיק אותו מהלבוש והריהוט שלכם. יש לרחוץ אותו לפי הצורך באמצעות שמפו עדין ובטיחותי המיועד לחיות מחמד.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.