דלמטי.

דלמטי Dalmatian) Dalmatinski Pas)

שייך לקבוצה 6 (כלבי ההאונדס)

תוחלת חיים ממוצעת: 10-13 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 56-62 ס”מ, גובה נקבה 54-60 ס”מ (כלב מאוזן במידותיו באופן מצוין לא ייפסל אם הוא מעל הגובה המקסימלי), אין תקן למשקל.

מידע כללי

הנקודות השחורות הייחודיות הן כרטיס הביקור של הדלמטי, אבל יכולת הריצה שלו היא זו שהפכה אותו למפורסם. זהו כלב שהיה רץ לצד כרכרות או רוכבי סוסים לאורך קילומטרים, תוך שהוא מונע מכלבים משוטטים להפריע לסוסים, מתריע בפני העגלון על נוכחותם של שוטרי דרכים שמתקרבים, ושומר על הכרכרה בתחנות המנוחה. בזמנו, אף אדון או גברת אופנתיים לא יצאו לרכיבה בלי זוג כלבי דלמטי לצידם, כאשר מאוחר יותר כישרונותיו של הדלמטי הותאמו לצרכיהם של הכבאים כאשר כלבי הדלמטי פינו שבילים דרך העיר עבור מכליות מכבי האש שהיו רתומות לסוסים. בזכות מורשתם זו, הדלמטים מסתדרים היטב עם סוסים ומהווים בני לוויה מצוינים לרוכבים.

הכתמים של הדלמטי עשויים להיות תוצאה של מוטציה בגן, אבל אף אחד לא באמת יודע מהיכן הם מגיעים. הכתמים כיום גדולים יותר ופחות מרופטים בקצוות מאלה שנראו בתמונות של דלמטים מוקדמים. מעניין שגורים דלמטיים נולדים לבנים ומפתחים את הכתמים שלהם רק כשהם מתבגרים.

אחד מהכינויים הבריטיים לדלמטי הוא Plum Pudding Dog (כלב פודינג שזיפים), וזאת מכיוון שהכתמים שלו נראים כמו השזיפים שבפודינג שמגישים בחג המולד.

לדלמטי יש היסטוריה רומנטית ומרגשת, אבל יש לקחת בחשבון שלכלב זה עלולות להיות בעיות בריאות וטמפרמנט, ויש לקחת בחשבון שהוא  נוטה לחירשות תורשתית ואבנים בדרכי השתן.

הדלמטי הוא כלב חכם עם חוש הומור ערמומי. הוא מתנהג בליצנות, הוא יעשה הכל כדי להצחיק אותך, והוא בד”כ יקבל אנשים בברכה בחיוך גדול ושמח.

הודות למורשתו, לדלמטי יש יכולת אינסופית לפעילות גופנית. הוא אוהב מאוד לצאת לריצה עם בעליו, ואל תתפלאו אם הוא יכניס חוטם לתוך מגירת הארון, ישלוף את מכנסי הריצה שלך, ויביא לך אותם כרמז לא עדין. רמת הפעילות הגבוהה שלו הופכת אותו לבן לוויה מצוין לאנשים שמבלים את זמנם באימונים למרתונים, יוצאים לרכיבות ארוכות על אופניים או מחליקים לאורך טיילות החוף. גם חצר גדולה מלאה בצעצועים עשויה להתאים לפעילות גופנית פורקת אנרגיה. כמובן שיש להתחשב בבריאותו הספציפית של הכלב, להיזהר בתנאי אקלים חמים ולהתייעץ עם וטרינר לגבי הפעילות המותרת לכלבכם.

הדלמטי אוהב תשומת לב ויש לו רצון עז לרצות את בעליו, כך שזה לא יוצא דופן שהוא מצטיין בענפי ספורט כלבני כמו זריזות ופעילות עם כדור. הדלמטי גם מצוין בביצוע טריקים, והאמת שזה לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא היה פעם כלב קרקס אהוב.

אז מה בכל החסרונות? זה תלוי. אם אתם פעילים ואתלטים, אז ייתכן שזה הכלב המושלם עבורכם, אבל אם אתם לא מסוג זה של אנשים פעילים ואתלטים אזי סביר מאוד שהדלמטי יסבול, ובטח גם אתם.

העניין השני הוא הנשירה! הדלמטים מנשירים המון שיער, עד כדי כך שהבדיחה הנפוצה בקרב בעלים של כלבי הדלמטים היא שהגזע משיל רק פעמיים: ביום ובלילה. השערות של הדלמטי הן נוקשות והן שוזרות את עצמן לתוך בד, כך שלא קל להסיר אותן מבגדים או רהיטים. הברשה דו- שבועית של הפרווה החלקה והצפופה עוזרת להסיר את השערות המתות לפני שהן נוחתות בבית, אבל לעולם לא תצליחו להיפטר מנשירה של שיער. מצד שני, הפרווה של הדלמטי איננה שומנית, כך שהיא חסרת ריח והיא משילה לכלוך בקלות, כך שהיא בד”כ רכה וקטיפתית למגע, וזה מפצה על הנשירה הרבה.

כמו רוב הכלבים, הדלמטים משתעממים כמשאירים אותם לנפשם. הם יכולים בקלות להיות רועשים או הרסניים אם אין להם כלבים אחרים שיארחו להם חברה ואם הם לא  מקבלים תשומת לב רבה מבני משפחתם.

כמו לגבי כל כלב, חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את הדלמטי  שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום.

כמו כל כלב, גם גורי הדלמטי הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

הדלמטי צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הדלמטי הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הדלמטי מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

ההיסטוריה של הדלמטי

דלמטים נולדו לרוץ. הם גודלו להיות כלבים שרצים לצד כרכרות או רוכבי סוסים. תפקידם היה להרתיע מכלבים משוטטים מלהפריע לסוסים או למרכבה, להזהיר את העגלון או הרוכב על נוכחותם של שוטרי דרכים, ולשמור על הכרכרה בתחנות הדרכים.

כאשר נכנסו לשימוש רכבי כיבוי רתומים לסוסים, הדלמטים נקשרו למכליות כיבוי האש, ופינו נתיב לסוסים שמיהרו אל מוקד האש. לאחר שכלי רכב ממונעים תפסו את מקומם של אלה שהשתמשו בכוח הסוס, הדלמטים נשארו בהרבה מקומות קמעות של מכבי האש, אם כי נדיר לראות קמע כזה היום בתחנת כיבוי אש מודרנית.

הדלמטי שאב את שמו מדלמטיה הממוקמת בחוף המזרחי של הים האדריאטי (קרואטיה של היום), אך אין למעשה כל עדות לכך שמקורו של הגזע אכן משם. פיתוח הדלמטי המודרני התרחש בעיקר באנגליה, שם הוא שימש ככלב ציד ויש הסבורים שהוא קשור לפוינטר האנגלי.

דלמטי אופי והתנהגות

הרבה אנשים, מבוגרים וילדים, מתאהבים בדלמטי בכל פעם שהם צופים באחד מסרטי מאה ואחד דלמטים 101 Dalmatians, אבל התמונה המצוירת בסרט שונה מאוד מהמציאות. זהו כלב אנרגטי ואתלטי מאוד המסוגל לרוץ שעות בהינתן ההזדמנות. הליכה או ריצה יומית של חצי שעה עד שעה היא דרישת מינימום שעשויה לענות על צורכי הפעילות הגופנית שלו.

הדלמטי הוא כלב שמירה מצוין, הוא ערני מאוד לכל מה שקורה סביבו ואם הוא רואה משהו מעניין הוא ירצה שתדע על זה.

במקומות ציבוריים הדלמטי נוטה להיות שקט ומאופק אך אסור שיהיה ביישן. עם משפחתו הוא נותן לעצמו את החופש להראות את הצד הליצני שלו. הוא אדיב כלפי האורחים אבל באותה מידה הוא יהיה מגונן אם המצב ידרוש זאת.

הדבר החשוב ביותר לדעת על דלמטי זה שהוא שהוא רוצה וצריך להיות במקום שבו האנשים נמצאים. הדלמטים אוהבים להיות מעורבים בכל מה שקורה במשפחה שלהם, והם מסתדרים הכי טוב עם ילדים גדולים יותר שיכולים להתמודד עם הפעלתנות המוגברת שלהם. הדלמטים יכולים להסתדר היטב עם פעוטות כל עוד שניהם מפוקחים,  והם יכולים להסתדר עם חתולים וכלבים אחרים, במיוחד אם הם גדלים איתם.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), הדלמטי יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, אם עמדת בציפיותיו הגופניות, הדלמטי ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הדלמטי שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הדלמטי המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

דלמטי – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

בעיות בריאות שעלולות להופיע בדלמטי כוללות בעיקר נטייה לחירשות תורשתית ואבנים בדרכי השתן. בין הבעיות הבריאותיות בדלמטים נמצא חילוף חומרים ייחודי של חומצת שתן הגורם להם לנטייה לאבנים בכל מקום בדרכי השתן. האבנים עלולות לגרום לחסימות בדרכי השתן, לרוב אצל זכרים. חיוני לשים לב אם דלמטי משתין באופן קבוע ולספק לו הרבה מים טריים בכל עת. הדלמטים נוטים גם לחירשות גנטית ובדיקת BAER (תגובה שמיעה מעוררת גזע המוח) עשויה לסייע כדי לוודא שהם מסוגלים לשמוע. הדלמטים נוטים גם לאלרגיות, מחלות עור, בעיות עיניים ושיתוק גרון.

בשלבי הגדילה יש להקפיד על פעילות מותאמת, כדי לא להעמיס אל המפרקים. כמו כן, יש להקפיד שלא לחשוף את הכלב לתנאים האקלימיים הקשים של הקיץ כדי למנוע מכת חום.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הדלמטי במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

דלמטי – טיפוח

בצד החיובי, הפרווה החלקה הקצרה העדינה והקטיפתית של הדלמטי הינה קלה לטיפוח. הברישו  אותה מספר פעמים בשבוע כדי להסיר את השיער המת ולשמור על הפרווה מבריקה.

מצד שני, בעלים של דלמטיים מספרים שהפרווה נושרת בכל שעות היום והלילה, כך שעליכם להיות מוכנים לחיות עם שיער כלבים אם תבחרו בגזע מדהים זה.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

החוג הישראלי להאונדס – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

מקדם גזע דלמטי: זאב קרוטמן
052-3325229 zeevkrotmal66@gmail.com