לברדור רטריבר.

לברדור רטריבר Labrador Retriever

שייך לקבוצת כלבי ציד, ספורט

תוחלת חיים ממוצעת: 10-13שנים

גובה ומשקל: 58-62 ס”מ לזכר, 54-60 ס”מ לנקבה, 30-36 ק”ג לזכר, 29-32 ק”ג לנקבה.

הלברדור מדורג כמעט באופן עקבי ככלב טהור הגזע הפופולרי ביותר בארצות הברית במשך למעלה מעשור, וזאת כנראה משום שיש לו מגוון רחב של תכונות אופי שכלבים אחרים יכולים רק לקנא בו: הוא יכול להיות בן לוויה, כלב תערוכות, כלב ציד, כלב שירות, כלב גישוש, כלב הצלה, וכלב טיפולי. ככל שמצבו הבריאותי טוב הוא נהנה מג’וגינג, שיט, שחייה, טיולים ועוד.

כל המאפיינים האלה הופכים את הלברדור לכלב שמתאים למגוון של פעילויות משפחתיות. הוא מושלם עבור בתים עם ילדים מבוגרים יותר, אבל יכול להיות קצת פוגעני כלפי פעוטות אם מדובר בגור או בכלב צעיר. הלברדור יתאים לרווקים ולזוגות צעירים שאוהבים לבלות הרבה בחוץ ובחיק הטבע, והוא יכול להיות גם בן לוויה נהדר עבור קשישים פעילים שאוהבים לבלות בהליכה ברחבי העיר.

הלברדור יכול להתאים לדירה קטנה בעיר ובאותה מידה גם לבית פרטי או משק חקלאי אולם הלברדור לא יוכל בשום אופן להסתגל לבדידות. הלברדורים הם כלבים פעילים הזקוקים לתרגול יומיומי ולגירוי מנטלי,  בלי אלו הם יכולים להיות משועממים והרסניים כלפי חפצים בבית ובגינה. אז או שתעניקו להם את מלוא תשומת הלב והפעילות שהם צריכים, או שתסבלו מהתוצאות – קחו זאת בחשבון מראש.

הלברדור מגיע בשלושה צבעים: שחור, צהוב ושוקולד. הוא בעל פרווה כפולה – תחתונה רכה ומבודדת, וחיצונית קצרה, קשה ומגוננת. הלברדור יכול להשיר שיער רב, ולכן הברשת הפרווה פעם או פעמיים בשבוע יכולים לסייע לצמצום הנשירה.

ההיסטוריה של הלברדור

אחד יכול לחשוב שהלברדור הוא יליד המחוז הקנדי הנושא את אותו השם, אך זה לא בהכרח המקרה. הלברדור נודע תחילה בשם “פחות מניופאונדלנד” (ככל הנראה כדי להבדיל אותו מגזע הענק המכונה ניופאונדלנד), הניופאונדלנד הקדוש או כלב סנט ג’ון.

למומחים בנושא יש מספר תיאוריות שונות לגבי מדוע הגזע נקרא “לברדור”. האחד הוא שהשם מושאל מהמילה הספרדית “לבורר” שפירושה “פועל”, וזה ללא ספק תיאור הולם של הגזע. הסבר נוסף הוא שהגזע קשור לכלבים שליוו את הדייגים הפורטוגלים שטיילו בגדות הגדולות מול חופי לברדור ושכנתה ניופאונדלנד. אותם כלבים, המכונים Cani di Castro Laboreiro, ביצעו משימות כמו שליפת פריטים מהמים, כולל רשתות העמסת דגים, והעברת הודעות בשחייה מסירה לסירה. יש שיטענו שהשם נשמע כמו “מעבדה” באנגלית, וגם זה בסדר.

איך שהם לא נקראו, הכלבים הללו היו ידועים בחוש הריח החריף שלהם, ביכולתם למצוא ציפורים שנצודו באוויר ונפלו לרצפה, ובמהירות שלהם. מבקרים בריטים בניופאונדלנד העריכו את יכולותיהם של כלבים אלו והם חזרן עם כמה מהם לאנגליה, שם הם צדו את עינו של הרוזן ממלמסברי, שרכש כמה מהכלבים חובבי המים כדי שיסייעו לו בציד בשדות הביצה סביב אחוזתו. בנו של הרוזן התחיל לגדל את הכלבים והוא זה שהעניק להם את השם לברדור. התאחדות הכלבנות באנגליה הפכה את הגזע לרשמי בשנת 1903.

הלברדורים עשו דרכם חזרה לצפון אמריקה בראשית המאה העשרים, כשיובאו על ידי אנשי ספורט אמריקאים שהעריצו את יכולת ההסתגלות שלהם ואת מוסר העבודה שלהם. מאז, הפופולריות של הגזע עלתה, מעלה מעלה. בשנת 1997, כלבלב בצבע שוקולד בשם באדי מגזע הלברדור הפך להיות הלברדור רטריבר הראשון שהפך את הבית הלבן לביתו.

הלברדור רטריבר המודרני הוא כלב נוח להליכה, קל להכשרה, המגיע בשלושה צבעים: שחור, צהוב ושוקולד. הוא מגיע גם בשלושה סוגי גוף שונים, בהתאם לרקעו ולמטרתו.

אופי והתנהגות

התקן של גזע הלברדור קובע, בין היתר, כי הטמפרמנט הוא סימן ההיכר הבולט של הגזע. הלברדור האידיאלי הוא חביב, משתוקק לרצות את בעליו, ונוטה לא להיות תוקפני כלפי אנשים או בעלי חיים אחרים.

תכונות אלה הן כמובן תכונות בסיסיות של הגזע, אבל כמובן שלכל כלב אוסף שונה של תכונות ובעצמה משתנה. יש שיגידו שהאופי של הלברדור משתנה לפי צבעו, אך סביר יותר שמזגו של הכלב מושפע מהגנטיקה שטופחה בבית הגידול, וכמובן מחינוך וחשיפה במהלך חייו של הכלב.

הלברדור יתקשה להישאר לבד כל היום בזמן שכולם בעבודה או בבית הספר, והניסיון מלמד כי לפני גיל שנתיים או שלוש לברדורים רבים נוטים להיות פעילים והרסניים (בבית ובגינה) למרות המוניטין שיצא להם כגזע רגוע, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בבליעה וכרסום של אבנים, בליעת גרביים ובובות ברבי, ועוד חפצים שונים ומשונים שהוצאו כירורגית במשך השנים מכלבים אלו.

חשוב מאוד להתחיל את אילופו של הלברדור מגיל מוקדם ככל האפשר, להיות סבלניים ועקביים באילופו, ולקחת בחשבון שיום אחד אתה תתעורר לצדו של גדול. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שמספר תכונות אופי כנראה שלא ישתנו לעולם: הם פעילים, אוהבים להירטב, ואוהבים לאכול.

הבשורות הטובות הן שיש מספר רב של אפשרויות לפרוק את האנרגיה הגופנית/המנטאלית של הלברדור. זה מתחיל בהליכה של כחצי שעה לפחות פעמיים ביום, שחייה, ריצה לצד אופניים (בגיל 18-24 חודשים), טיולים בחיק הטבע, בן לוויה לשייט סירות או יאכטות, ספורט כלבים (אג’ליטי) כגון תרגילי זריזות, ציות, וכדורעף. זכרו תמיד לבדוק עם הווטרינר שלכם לפני תחילת הפעילויות שכלבכם כשיר מבחינה בריאותית לבצע פעילויות אלו.

אם תצליח לפרוק את האנרגיה שלו באופן יעיל, הלברדור יהיה הכלב הכי טוב שאתה יכול לקבל אי פעם. אם לא, אתה תמצא את עצמך מבלה חלק ניכר מהזמן שלך בתיקון חורים בקיר, מילוי אדמה בחצר שלך, והחלפת רהיטים לעוסים – במקרה הטוב – וזה לא בגלל שהלברדור שלך הוא כלב “רע”, אלא פשוט משום שהוא מצא דרכים מיוחדות משלו לשעשע את עצמו ולהפיג את השעמום. אז אל תיתן לו את ההזדמנות הזו!

הלברדור ללא ספק אוהב מים. כל שלולית מים תמשוך אליה את הלברדור, ובוץ הוא גם חלק מאמצעי הטיפוח שלו. הנחמה היחידה אולי היא שהפרווה שלו קלה מאוד לניקוי.

הלברדור גם מאוד אוהב לאכול, והם תמיד ינסו לאכול משהו. לכן חשוב תמיד לשים לב לחפצים שמפוזרים בסביבת הכלב, ובמיוחד למזון אליו יש לו גישה, וכן יש לדאוג שהלברדור שלכם לא יפתח בעיית השמנה – תזונה נכונה ופעילות הם המפתח למניעת בעיה זו.

וזכרו: לא משנה כמה נחמד וחביב גור הלברדור שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות של נביחות, חפירות באדמה בחצר, נשכנות, רודנות ועוד התנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח – וזה נכון שבעתיים בנוגע ללברדור. תופעות אלו עלולות להופיע אצל הלברדור בין הגילאים 6 חודשים ל- 3 שנים, אז קחו זאת בחשבון כשאתם מאמצים לברדור אל חיק משפחתכם.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע הלברדור המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

וזכור: אם אתה נעדר מהבית למשך שעות רבות במשך היום, כדאי לתזמן את הטיול והפעילות היומית של כלבך לזמן קבוע כדי שיהיה לו למה לצפות, כי לברדור משועמם יכול לעשות הרבה נזק לבית ולחצר.

.

בריאות

באופן עקרוני לכל הכלבים טהורי גזע יש פוטנציאל לפתח בעיות בריאות גנטיות, בדיוק כמו שלכל האנשים יש פוטנציאל לרשת מחלה מסוימת. היזהר ממגדל אשר אינו מציע ערבות בריאותית על גורים שהוא מוכר, והיזהר ממגדל שאומר לך כי הגזע הזה הוא בריא במאה אחוזים. מגדל אחראי יהיה כן ופתוח לספר על בעיות בריאות המאפיינות את הגזע וההיתכנות שאלו יופיעו בקו הדם של בית הגידול. לא מומלץ לרכוש גור ממגדל שאינו יכול לספק לך תיעוד בכתב לפיו להורים של הגור אין בעיות בריאות המשפיעות על גזע, וחשוב לדעת כי “בדיקת הווטרינר” איננה תחליף לבדיקות בריאות גנטיות ו/או צילומים ובדיקות מעבדה אחרות.

בנוגע ללברדור, הבעיות הבריאותיות הידועות ביותר קשורות למום של ירכיים ומרפקים (דיספלסיה של מפרק הירך ודיספלסיה במרפק, בהתאמה). מחלות עיניים כגון ניוון רשתית פרוגרסיבי וקטרקט הן סבירות ואפשריות. כך גם בעיית יציבות הנגרמת מאי-תקינות של השרירים ושמשפיעה על כוחו של הכלב, על כושרו הגופני ועל תנועתו. בעיות בריאותיות אחרות שעלולות להופיע בגזע זה כוללות מחלת לב, בעיה אורתופדית הנקראת osteochondrosis, פאנוסטיטיס (כאבי גדילה), דמעת, אפילפסיה ומחלות עור אלרגיות. סרטן יכול להופיע בגזע זה בדרך כלל בגיל מבוגר, אך סוגים מסוימים של סרטן יכולים להופיע גם בכלבים צעירים יחסית.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הלברדור במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים. ושוב: השגיחו על מה שהלברדור שלכם לועס ומכניס לפיו, התוצאה של בליעת חפצים יכולה להיות הרת אסון!!!

מגדלים אחראיים בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

טיפוח

אמנם הלברדור הוא כלב קל לטיפוח. אבל ישנם מספר דברים חשובים שיש לדעת בקשר לטיפוח שלו.

הדבר הראשון

הלברדור יכול להשיר הרבה שיער, במיוחד בתקופות המעבר, ולכן כדאי מאוד לסרק את הלברדור לעיתים תכופות במסרק מתאים, לפחות פעם או פעמיים בשבוע, אחרת הרהיטים והבגדים יתמלאו בשיערו של הכלב.

הדבר השני

הלברדור הוא כלב שאוהב מאוד מים, ולכן כאשר הלברדור שלך רטוב מטבילה בים, בבריכה או בכל מקור מים אחר, כדאי מאוד לשטוף אותו מיד לאחר מכן במים מתוקים באופן יסודי כדי להסיר כלור, מלח או כל לכלוך אחר מהפרווה שלו כדי שאלו לא יתייבשו ויגרמו נזק לפרווה או לעורו של הכלב.

הדבר השלישי

לחות באוזניים עלולה להגביר את הסיכון לדלקות אוזניים – במיוחד בגזע שכבר נוטה להן (בעיקר בשל אלרגיות). יבש את האוזניים ביסודיות לאחר שחייה, והשתמש במנקה אוזניים המומלץ על ידי הווטרינר שלך.

כל השאר הוא בעצם תחזוקה בסיסית. יש לקצוץ את כל שבוע או שבועיים, לפי הצורך, ולדאוג לצחצוח השיניים לעתים קרובות עם משחת שיניים ייעודית לכלבים כדי לשמור על בריאות השיניים והחניכיים.

המועדון הישראלי לכלבי רטריבר – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

יו”ר המועדון: שרון רגב

054-2620581  kennel.sandyville@gmail.com

מזכירת המועדון: הילה הדר

052-7712720 hila.hadar.93@gmail.com

לשאלות לגבי המלטות הקרובות

נא לפנות למקדמת הגזע

גלי סוקולובסקי

054-7909903 gally.sok@gmail.com

בתי גידול/מגדלים

לברדור רטריבר – בית הגידול Vik Val