מסטיף טיבטי.

מסטיף טיבטי (Do-Khyi) Tibetan Mastiff
שייך לקבוצת כלבי הדוגה קבוצה 2 ב’ (מסטיף מולוסר)
תוחלת חיים ממוצעת: 12-15 שנים
גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 66 ס”מ מינימום, גובה נקבה 61 ס”מ מינימום, אין תקן למשקל.

מידע כללי

ראשית כל דבר: המסטיף הטיבטי הוא בהחלט איננו בחירה הולמת עבור בעלים שאין לו ניסיון קודם בגידול כלבים בכלל, ובגזע אסרטיבי בפרט. בעלי כלבים זהו להם הפעם הראשונה לגדל כלב, וכן אנשים שגידלו קודם לכן גזעים “רכים” בלבד כמו כלבי רטריברס, ספניאל או גזעי טוי למיניהם צריכים לחשוב שבעתיים טרם גידולו של המסטיף הטיבטי. בידיים הלא נכונות, המסטיף הטיבטי (למעשה כמו כל כלב אחר) יכול להפוך לכלב מסוכן, ובשל אופיו ועוצמתו הוא יכול להפוך לכלב קטלני וקשה לשליטה. אם אינך מסוגל לשאת באחריות לגידול כלב מסוג כדאי מאוד שלא תגדל כלב מסוג זה!

המסטיף הטיבטי הוא כלב גדול, חזק, אינטליגנטי ועקשן, בעל יכולת הגנה יוצאת דופן. הוא אוהב את משפחתו באופן בלתי מתפשר ונוטה להיות טוב עם ילדים. התקן של הגזע קובע שהוא צריך להיות רגוע, קשוב ובטוח בעצמו, צייתן, שומר על בני המשפחה וטריטוריאלי. אבל חשוב לדעת שהמסטיף הטיבטי לא בהכרח מעצב את אופיו ותכונות אלו באופן טבעי, והוא זקוק למנהיג שיהיה בעל הידע והיכולת לפתח ולנהל את אותם מאפיינים על ידי אילוף הכלב באסרטיביות ובעקביות, אך מבלי להשתמש בכוח או באכזריות.

המסטיף הטיבטי אמור להיות כלב שקט, ערני ומגן על משפחתו, כולל חיות מחמד אחרות, והוא נוטה להיות עדין עם ילדים וסובלני. יש לו אופי עצמאי עם מזג נחוש וטריטוריאלי. הוא חשדן כלפי זרים, עד כדי כך שהוא עלול שלא לאפשר לאנשים שאתה אוהב להיכנס הביתה. בגלל מורשתו כשומר הכפר, הוא נוטה לנבוח הרבה בלילה.

בעוד האופי המגן שלו מושך אנשים רבים, המסטיף הטיבטי אינו הבחירה הטובה ביותר עבור מי שלא מנוסה בגידול כלבים גדולים ואסרטיביים. הוא זקוק למישהו שיוכל להדריך אותו באימון אדיב, תקיף ועקבי, לעולם לא בכוח או באכזריות. הוא חושב באופן עצמאי אבל מגיב היטב לשגרה. מסטיפים טיבטים לא אוהבים מחלוקת, אז זה לא רעיון טוב להתווכח מולם או לצעוק על הילדים בנוכחותם. הם צפויים לצעוד ביניכם כדי לשים קץ לוויכוחים או נזיפות. זה גם לא רעיון טוב לתת למסטיף הטיבטי להיות ללא פיקוח בעת משחק בין ילדי משפחה לילדים אחרים, שכן הם יכולים בקלות לטעות בהתקפה גסה ולהתערב במשחק הילדים כדי להגן על הילדים שהם מחשיבים כ”שלהם”.

למסטיף הטיבטי הבוגר רמת פעילות נמוכה, אך הגורים הינם פעילים וצריכים מקום לרוץ באזור בטוח ונטול תנועה. הגזע מתאים ביותר לבית עם חצר גדולה מוקפת בגדר מוצקה שגובהה לפחות 5 או 6 מטרים. המסטיפים הטיבטים הם טריטוריאליים וחייבים ללמוד את הגבולות שלהם. אל תסתמך על גדר אלקטרונית ככזו שתציב גבול למסטיף הטיבטי, השוק המופק מהגדר האלקטרונית עלול שלא להרתיע את הכלב מלעזוב את החצר אם ירצה בכך. לעולם אל תלך עם מסטיף טיבטי מחוץ לבית ללא לרצועה, זה לא כלב שאפשר לסמוך עליו שיגיב כשקוראים לו.

למסטיף הטיבטי פרווה כפולה ארוכה שמגיעה בצבעי שחור, חום שוקולד או אפור צפחה, עם או בלי סימני שיזוף, או בגוונים שונים של אדום או זהב. זהו גזע פרימיטיבי, ובניגוד לכלבים מבויתים יותר, הוא עובר השלת פרווה רק פעם בשנה.
חשיפה מוקדמת ותכופה היא חיונית. חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את המסטיף הטיבטי שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום. עם זאת, קחו בחשבון ששום מידה של סוציאליזציה לא תגרום לו להיות ידידותי כלפי כל אחד אחר, שכן המסטיף הטיבטי הוא בראש ובראשונה כלב שמירה, והוא לוקח את התפקיד שלו ברצינות.

כמו כל כלב, גם גורי המסטיף הטיבטי הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

המסטיף הטיבטי צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של המסטיף הטיבטי הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת המסטיף הטיבטי מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, כדאי לצרף לו עוד כלב שיהיה עימו, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

ההיסטוריה של המסטיף הטיבטי

המסטיף הטיבטי (Do Khyi) הוא זן של כלבי עבודה, עתיק, של הרועים הנוודים של ההימלאיה, מי שנחשב לשומר המסורתי של המנזרים הטיבטים. הוא מוקף במיתוס גדול מאז גילויו הראשון בעת העתיקה. מהאזכור של אריסטו (384-322 לפנה”ס) ועד לכתביו המפורסמים של מרקו פולו, שנסע לאסיה ב-1271, כל הדיווחים ההיסטוריים משבחים את החוזק הטבעי ואת הרושם העצום שמשאיר כלב זה כלפי הנוכחים – הן פיזית והן נפשית. אפילו פרוותו תוארה כמאפיין ייחודי ויוקרתי מאוד של הגזע.
המסטיף הטיבטי נקראו דו-ח’י, כלומר “כלב קשור”, וזאת מכיוון שהם היו מרוסנים וקשורים במהלך היום אך הורשו לשוטט בלילה לצורכי שמירה.
צינולוגים אירופאים מובילים מהעבר, כמו מרטין ויואט, מנין, בקמן, סיבר, וכן שטרבל וביילנדט, סיקרו באינטנסיביות את המסטיף הטיבטי, מכיוון שהם הוקסמו ממקורו ותפקודו בתרבות הטיבטית. חלקם אפילו חשבו שהגזע הוא האב הקדמון של כל גזעי ההרים והמסטיף הגדולים.
אחד המסטיפים הטיבטים הראשונים הידועים שהגיעו לחופים המערביים היה זכר שנשלח למלכה ויקטוריה על ידי לורד הארדינג (אז המשנה למלך של הודו) בשנת 1847. מאוחר יותר בשנות ה-80, אדוארד השביעי (אז הנסיך מוויילס) לקח שני כלבים מסוג זה חזרה לאנגליה. המלטה מתועדת של מסטיפים טיבטים התרחשה בשנת 1898 בגן החיות של ברלין.

כלבי מסטיף טיבטי הובאו לראשונה לארצות הברית בשנות ה-70, והמועדון האמריקאי לכלבנות הכיר בגזע בשנת 2006.

מסטיף טיבטי – אופי והתנהגות

המסטיף הטיבטי אוהב את משפחתו בעוצמה. למרות שהוא עשוי לא להראות זאת בגילויי חיבה פומביים, הוא לא רוצה יותר מאשר להיות איתם ולהגן עליהם. הוא שומר על אנשים ורכוש כבר יותר מ-2,000 שנה, אז זה די נכון לומר שהוא בהחלט טוב בזה. מרוחק ומשגיח, הוא יקפיד לא להכניס אף אחד לביתך אלא אם תאפשר לו או לה, וגם אז המסטיף הטיבטי יכול להיות מסויג. במגרש הביתי שלו, הוא מאוד טריטוריאלי. הוא יכול להרחיב את אלמנט הטריטוריאליות לכל השכונה אם הוא לא מוגבל בגדר גבוהה ומוצקה, ואם הוא לא מטייל בדרכים שונות כדי שלא יהפוך רכושני לגבי רחוב מסוים או דברים שהוא רואה בדרך.

בגלל מורשתו כזן שומר, המסטיף הטיבטי הוא בעל אופי עצמאי עם אג’נדה משלו. הוא עשוי להיות עיקש בכל מה שנוגע לרצונו, במיוחד אם הוא חושב שזה למען ביטחונך. חיוני לבסס את עצמך כמנהיג שהוא מכבד, אך מבלי להשתמש בכוח, במילים קשות או בענישה פיזית. המסטיף הטיבטי מבין עקביות ותקיפות, אך לא אלימות או התעללות. וכמו כמעט כל דבר בחיים, שום דבר אינו בחינם, ומכאן שגם גורי המסטיף הטיבטי אמורים “לעבוד” על ידי ביצוע פקודה לפני קבלת ארוחות, צעצועים, פינוקים או משחק. זוהי דרך טובה לבסס את המנהיגות שלך.

כפי שכבר אמרנו, המסטיף הטיבטי רגיש להבעת רגשות של בני משפחתו האנושית. זה לא רעיון טוב להתווכח עם בן הזוג או לצעוק על הילד בפניו. הוא עשוי לחשוב שתפקידו להתערב.

המסטיף הטיבטי הוא כלב אינטליגנטי שלומד מהר, אבל שוב, הוא זה שיחליט ברוב המקרים אם הוא רוצה לציית. זהו כלב שהמטרה האמיתית שלו היא לא לרצות אותך, אלא להגן עליך. זו רק אחת הסיבות שאי אפשר ללכת איתו מחוץ לבית ללא רצועה. אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח אם הוא יגיב כשאתה אומר לו לבוא, והוא עשוי להיות תוקפני גם כלפי כלבים אחרים, במיוחד כלפי אלה מאותו המין.

המסטיף הטיבטי שקט בפנים אך פעיל בחוץ. הוא כלב פעיל ואתלטי במידה, וחצר מגודרת מאובטחת נחוצה לו כדי לקבל את הפעילות הגופנית שהוא צריך. אבל אל תחשוב שהוא לא יכול לטפס על גדר שרשרת אם הוא מחליט שהוא רוצה ללכת לחקור את מה שמעבר לה. הוא גם אוהב לחפור, אז אל תתפלאו אם תחזרו הביתה יום אחד ותמצאו גינה שעוצבה מחדש. בצד החיובי, הוא בדרך כלל קל לאימון לצרכים ביתיים.

שעת הלילה היא הזמן הנכון לנביחה מבחינת המסטיף הטיבטי. בכפרים טיבטיים הוא הורשה לשוטט בלילה עד אור הבוקר, ונבח כדי להעביר הודעות שונות: “הכל בסדר”, “אני שומע משהו חשוד” או “צא מפה לפני שאהרוג אותך”. הוא יעשה את אותו הדבר בבית שלך אם תשאיר אותו בחוץ בלילה. אם אתם לא רוצים להסתבך עם השכנים, כדאי שתתנו לו לישון בפנים בלילה, כך הוא יהיה שם כדי להגן עליך אם מישהו פורץ פנימה.

הדעה הרווחת היא שמסטיפים טיבטים טובים עם ילדים. זה בהחלט נכון אם הם גדלים איתם מגיל צעיר, שאז המסטיף הטיבטי יאהב ויגן עליהם בכל ליבו, אך חשוב גם ללמד ילדים כיצד לקיים אינטראקציה עם הכלב ולפקח עליהם כשהם ביחד. המסטיף הטיבטי אינו בייביסיטר. למעשה, אסור להשאיר כלב לבד עם ילדים קטנים, לא משנה כמה עדין או אוהב הוא נראה. ודא תמיד שהתנהגותו של הילד אינה גורמת לכלב שלך אי נוחות או אומללות. כשילדים אחרים מבקרים אצלכם, שימו לב שהמסטיף הטיבטי לא טועה ומפרש משחק רועש כסכנה, שאז ישנו סיכוי טוב שהוא יתערב כדי להגן על הילדים “שלו”.

הדבר נכון גם לגבי חיות אחרות. המסטיף הטיבטי יכול להסתדר איתם אם הוא גדל איתם, או אם הוא נחשף אליהם באופן נכון ומבוקר מגיל גורות, אבל המסטיף הטיבטי תמיד יצפה שיתייחסו אליו בכבוד.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), המסטיף הטיבטי יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור המסטיף הטיבטי שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע המסטיף הטיבטי המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

מסטיף טיבטי – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

בעיות בריאות שעלולות להופיע במסטיף הטיבטי כוללות דיספלסיה של מפרק הירך והמרפק, תת פעילות של בלוטת התריס, ממברנות אישונים מתמשכות (הפרעת עיניים), ונוירופתיה דמיילינטיבית תורשתית של כלבים.

דיספלסיה של הירך הינה כאשר ישנה תופעה בה הראש של עצם הירך לא מתאים כראוי לשקע הירך, כך שעם הזמן העצם מתחילה לזוז משם עד שבסופו של דבר וכתוצאה מכך מתפתחת דלקת מפרקים כואבת. בהתאם לחומרת המצב, דיספלסיה של הירך יכולה להיות מטופלת תרופתית, או שיש לבצע ניתוח אורתופדי לתיקון התופעה. כך או כך, אי אפשר לדעת אם לכלב יש דיספלסיה של הירך פשוט מבדיקתו או מתבוננות בו, וזאת ניתן לגלות רק באמצעות צילום אגן.
בשלבי הגדילה יש להקפיד על פעילות מותאמת, כדי לא להעמיס אל המפרקים. כמו כן, יש להקפיד שלא לחשוף את הכלב לתנאים האקלימיים הקשים של הקיץ כדי למנוע מכת חום.

שימו לב שמסטיפים טיבטים מתבגרים לאט מאוד. הם לא יגיעו לגודלם המלא עד שהם יהיו בני 3 עד 5 שנים.
ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על המסטיף הטיבטי במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

מסטיף טיבטי – טיפוח

למסטיף הטיבטי פרווה כפולה ארוכה ועבה, כאשר לזכרים יש כיסוי מפואר יותר מהנקבות. הפרווה הכבדה רכה וצמרית; הפרווה העליונה ישרה עם מרקם קשה. כמות הפרווה על הצוואר והכתפיים נותנת למסטיף הטיבטי מראה של רעמה כמו של אריה. גם זנבו וה”ברכיים” (הירכיים האחוריות) מצופים בכבדות. אין צורך לקצץ אף חלק מהפרווה, אלא אם כן אתה רוצה להעניק לרגליים מראה מסודר יותר. עם הברשה קבועה, הוא לא צריך אמבטיות תכופות.

כדאי להבריש את המסטיף הטיבטי מספר פעמים בשבוע כדי להסיר שיער מת ולשמור על בריאות העור והפרווה. במהלך עונת הנשירה כדאי להבריש אותו מדי יום כדי לשמור על השיער המת בשליטה.
השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.