פוינטר אנגלי.

פוינטר אנגלי Pointer (English Pointer)

שייך לקבוצה 7

תוחלת חיים ממוצעת: 12-15 שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 63-69  ס”מ גובה נקבה 61-66 ס”מ, אין תקן fci למשקל.

מידע כללי

על פניו הפוינטר נראה ככלב ומכובד ושקול, אך מתחת למראה האצילי הזה מסתתר כלב מהנה ושובב הרואה עצמו כאחד מבני המשפחה האנושית. למרות שלפוינטר מוניטין של כלב קשוח הגומע שדות בריצה מהירה, הרי שבבית הפוינטר יתנהל כמו כל כלב אחר והוא בהחלט ירצה לחלוק איתכם את הספה במהלך צפייה בטלוויזיה, לשחק בכדור עם הילדים כל עוד הם רוצים, ולהתריע בפני נוכחות של זרים. לפוינטר, יותר מכל גזעי כלבי הספורט, אופי מגן והוא כלב שמירה מצוין.

עם אנשים וכלבים אחרים הפוינטר הוא כלב חביב, מעט סגור אך לעתים רחוקות ביישן, והוא לא  נוטה לתוקפנות. חתולים עשויים לרגש את יצר הציד שלו, אך אם הוא גדל איתם הוא יכול ללמוד להסתדר עם חתולים בתוך הבית, בעוד שחתולי חוץ עשויים להוות עבורו אתגר לציד.

הפוינטר הוא כלב קצת קשוח כשמדובר באימונים, אבל הוא מגיב היטב כשאתה תקיף ועקבי באילופו. כישורי הציד שלו ניכרים כבר בגיל צעיר, וברגע שהוא לומד שהו, הוא אף פעם לא שוכח את זה. בשטח יש לו סגנון, אבל יותר מכך יש לו סיבולת מרשימה, ואף המעניק לו את התואר “מכונה לגילוי ציפורים”.

בית היכול להעניק לפוינטר את ההזדמנות להשיג שפע של פעילויות בחוץ הוא הטוב ביותר עבור גזע זה. מלבד כישורי הציד, הפוינטר הוא כלב רב תכליתי המסוגל להצליח גם בספורט כלבני של  זריזות וצייתנות. ככל שמצבו הבריאותי הספציפי מאפשר, פוינטר המתגורר במשפחות שאינן עוסקות בצייד יכול להיות שותף נהדר לריצה או לרכיבה על אופניים (כדאי בכל אופן להמתין עד גיל שנתיים לפחות, כאשר עצמותיו ומפרקיו מפותחות מספיק לריצה, וחשוב להתייעץ עם ווטרינר לפני שתתחיל כל תוכנית אימונים עם הכלב שלך). אבל כדאי לזכור שכלבים אלו נועדו מאז ומתמיד לציד, אז אל תתפלא אם הכלב שלך כל הזמן עוצר ומצביע לכיוון ציפורים. ועם כל זאת, אם אתה לא בבית, רוב הסיכויים שהפוינטר ימתין לך בסבלנות על הספה עד שתחזור.

הפרווה של הפוינטר מגיעה במספר צבעים: הצבעים הרגילים הם לימון ולבן, כתום ולבן, כבד ולבן, ושחור לבן. צבעים וטריקולור עצמיים גם הם תקניים.

כשמדובר בטיפוח, שום דבר לא קל יותר מאשר טיפוח של הפרווה הקצרה והחלקה של הפוינטר. פשוט מברישים אותה מדי שבוע במברשת קארי מגומי כדי להוציא ממנה את הברק שלה, וכדי להסיר שיער מת.

כמו כל כלב, גם גורי הפוינטר הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, אך בשל גודלם והלסתות החזקות שלהם הם בהחלט יכולים לגרום נזק רב, ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

הפוינטר צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הפוינטר הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הפוינטר מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

ההיסטוריה של הפוינטר

ההנחה היא כי אבותיו של הפוינטר מקורם בספרד לפני כמה מאות שנים, אך למעשה הפוינטר עצמו פותח בבריטניה ולעתים מכונה בשם “פוינטר אנגלי”. גזעים ששימשו ככל הנראה ליצירת הפוינטר היו פוינטר ספרדי, גרייהאונד, כלב דם, גזעי סטרים שונים, ואולי אפילו בולדוג אי שם בדרך.

התיעודים הראשונים של פוינטרים מתוארכים לשנת 1650, לפני עידן הציד ברובים. הפוינטר ימצא את הטרף, בדרך כלל ארנבת, ואז כלבי הגרייהאונד היו נשלחים להרוג אותו. כאשר כלי הנשק נכנס לשימוש לציד ציפורים, הפוינטר הפך לכלב הציד המוביל בעולם.

פוינטרים קדומים תוארו כפרועים, ורחוקים מאוד מהכלבים שאנו מכירים כיום. ההרבעות עם הגזעים השונים היו ככל הנראה ניסיון, מוצלח, לשפר את המזג של הפוינטר.

פוינטרים הובאו לארצות הברית לפני מלחמת האזרחים והפכו פופולריים בדרום בזכות כשרונם לציד שליו. הגזע לא השתנה הרבה מאז אותה תקופה, למעט היותו מעודן יותר במראהו.

פוינטר  – אופי והתנהגות

הפוינטר נראה כמו אריסטוקרט, והוא אכן כזה, אבל הוא גם כלב חובב כיף ושובב. הוא יחלק את הזמן בין חיפוש ציפורים לזמן איכות עם משפחתו האנושית, מבוגרים וילדים כאחד. למעשה, הוא בטוח שהוא לב המשפחה, וברוב המקרים זה באמת נכון. הוא ייצא איתם לציד, יישחק בלי סוף עם הילדים, ויזהיר את כולם מפני מבקרים, זרים או כל דבר אחר חריג שקורה. בשטח הוא כלב קשוח, אבל בבית הוא יותר מתון וקצת סגור, לפחות עם אנשים שהוא לא מכיר.

ועם כל זאת יש לקחת בחשבון שהפוינטר הוא לא כלב המשפחה האידיאלי. הוא מכונת ציד מהונדסת מאוד, הפרארי של גזעי הספורטינג. אל תכניס פוינטר לביתך אם אתה לא יכול להקדיש זמן ניכר כל יום כדי לפרוק לו אנרגיה. ריצות ארוכות, ריצה לצד האופניים שלך, ציד או אימון לציד, וכמובן אימון בתרגילי ספורט כלבני – כל אלו יכולים בהחלט לעזור לו להוציא את כל מרצו. ושוב, כדאי בכל אופן להמתין עד גיל שנתיים לפחות, כאשר עצמותיו ומפרקיו מפותחות מספיק לריצה, וחשוב להתייעץ עם ווטרינר לפני שתתחיל כל תוכנית אימונים עם הכלב שלך.

כשמדובר באימונים, פוינטרים יכולים להיות עקשנים, אך הם אינטליגנטים ביותר ולומדים במהירות כאשר הם מעומתים עם פקודות איתנות ועקביות, וכאשר הם מתוגמלים על התנהגות נכונה. חיזוק חיובי בצורת שבחים או פינוקים עובדים היטב עם גזע זה.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הפוינטר שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הפוינטר המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

פוינטר – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

בעיות בריאות שעלולות להופיע בפוינטר כוללות דיספלסיה של מפרק הירך, בעיות עיניים כמו ניוון רשתית מתקדם, אפילפסיה, אלרגיות, היפותירודיזם (בעיה הורמונאלית שכיחה בגיל העמידה), מצבי לב (כמו היצרות אבי העורקים), וחירשות מולדת.

דיספלסיה של הירך הינה כאשר ישנה תופעה בה הראש של עצם הירך לא מתאים כראוי לשקע הירך,  כך שעם הזמן העצם מתחילה לזוז משם עד שבסופו של דבר וכתוצאה מכך מתפתחת דלקת מפרקים כואבת. בהתאם לחומרת המצב, דיספלסיה של הירך יכולה להיות מטופלת תרופתית, או שיש לבצע ניתוח אורתופדי לתיקון התופעה. כך או כך, אי אפשר לדעת אם לכלב יש דיספלסיה של הירך פשוט מבדיקתו או מתבוננות בו, וזאת ניתן לגלות רק באמצעות צילום אגן.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הפוינטר במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

פוינטר – טיפוח

לפוינטר יש פרווה קצרה, צפופה, חלקה ומבריקה. כשמדובר בטיפוח, שום דבר לא קל יותר מאשר טיפוח של הפרווה הקצרה והחלקה של הפוינטר. פשוט מברישים אותה מדי שבוע במברשת קארי מגומי כדי להוציא ממנה את הברק שלה, וכדי להסיר שיער מת.

השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים במשחת שיניים ייעודית לכלבים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

המועדון הישראלי לכלבי צייד – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

מקדמת הגזע פוינטר אנגלי: אורנה וולף

052-2979350  ornawolff@gmail.com