צ’יוואווה.

צ’יוואווה – Chihuahua

שייך לקבוצת כלבי הטוי/כלבי לוויה קבוצה 9
תוחלת חיים ממוצעת: שנים ומעלה
גובה ומשקל: בגזע זה ישנו תקן מחייב רק למשקל, לגובה אין תקן מחייב: משקל 1-3 ק”ג כאשר המשקל האידאלי הוא 1.5-2 ק”ג לכלב בוגר.

רקע כללי

הצ’יוואווה פרץ לבמה הלאומית ככלב “שחייב להיות לך כזה” משתי סיבות: קמפיין הפרסומת “Yo Quiero Taco Bell?”, ולאחרונה הנטייה של נשים צעירות עשירות, מושכות, ומפורסמות לקחת עימן את הכלבים הקטנים האלה בארנקים גדולים ויקרים. הצ’יוואווה הזעיר מציע זריזות בשילוב נאמנות מתמשכת לאדם שהוא בחר בו כבעליו, יחד עם פרצוף מלא הבעה, ועיניים גדולות ועגולות שמראות את כל מה שהכלב חושב.

למרות התכונות הרבות והחביבות של הצ’יוואווה, אם אתה חושב שגודלו הזעיר הופך אותו לבחירה נהדרת לילדים, כדאי שתחשוב שוב. הצ’יוואווה אולי מתאים לטיול בתוק תיק מעוצב של גוצ’י, אבל הוא קטן מדי ושברירי אפילו עבור הילדים העדינים ביותר. הצ’יוואוות נוטים להיות מתוחים, והם עלולים לגרגר ואף לנשוך כשהם מרגישים מפוחדים או מאוימים, או כאשר הם מגנים על עצמם או על הטריטוריה שלהם.

ניתן להתגבר על הנטיות הללו באמצעות אימונים וסוציאליזציה מגיל מוקדם. למרבה הצער, יותר מדי אנשים עם צ’יוואווה מאפשרים להם להפוך לרודנים קטנים, ונותנים לגיטימציה להתנהגויות פסולות שלא מקובלות לו היה מדובר בכלב גדול יותר. כלב זה זקוק לאילוף עדין ועקבי החל מהיותו גור, ויש לשלול כל התנהגות שלילית לרבות נטייה להילחם עם כלבים אחרים.

כמו כלבים קטנים רבים, צ’יוואוות אינם מודעים לגודל שלהם ולכן נם לא יהססו לאתגר כלב הגדול נהם פי כמה וכמה. כמו כן, וכמו הרבה כלבים קטנים, קשה לאלף צ’יוואווה להרגלי הבית אם לא נוקטים באילוף עדין סבלני ועקבי.
הצ’יוואווה הוא כלב שלרוב שמח מאוד, והוא ערני לכל רעש ולכל חדירה לטריטוריה שלו, אמיתית או מדומיינת. הוא לא אוהב במיוחד זרים באשר הם, והוא שומר את חיבתו לאדם הנבחר, אך לעיתים גם לשאר בני המשפחה.
הצ’יוואוות מגיעים בכל צבע אחיד או בשילוב של צבעים, כולל פנים, שחור ושזוף, שוקולד ולבן, כחול ואדום. לצ’יוואווה שני סוגים של פרווה, קצרה וארוכה. הפרווה הקצרה נשירה יותר מזו הארוכה, אך הפרווה הארוכה דורשת הברשה יומיומית בכדי להסיר שערות מתות ולמנוע ראסטות. אבל כמובן שבגלל שמדובר בכלב קטן מאוד אזי גם מדובר בכלב שבסך הכול אין לו הרבה פרווה, גם בגרסת הפרווה הארוכה.

ההיסטוריה של הצ’יוואווה

הצ’יוואווה הוא יליד מקסיקו, ולאבות אבותיו יוחסו מיתוסים רבים. אנשים האמינו שכלבים אלו הם מדריכים רוחניים אשר הגנו על הנשמות בזמן שהם נדדו בעולם התחתון. אמנם הסיפורים על מוצאו של הכלב מעניינים, אך אין שום עדות אמיתית לגבי כמה זמן הם היו קיימים או שהם אכן היו מוכרים לאצטקים או לעמים אחרים שאכלסו את מקסיקו לפני בוא הספרדים.
הצ’יוואווה נחשב לכלב הגזעי הקטן ביותר בעולם והוא נקרא על שמה של המדינה הגדולה ביותר ברפובליקה המקסיקנית – צ’יוואווה.
מומחי כלבים מסוימים מניחים שהכלבים האלה נהגו לחיות בטבע ובתקופת תרבות הטולטק הם נלכדו ובויתו על ידי הילידים. כלבי טוי בשם “Techichi” אשר התגורר בטולה שימשו כדוגמא לקישוטים באדריכלות העיר, והפסלים האלה דומים מאוד לצ’יוואווה של ימינו.
ישנם מומחי כלבים אחרים הטוענים שהצ’יוואוות היו בין הכלבים הראשונים של ילידי אמריקה, בעוד שאחרים טוענים שהם הובאו לעולם החדש לאחר הכיבוש הספרדי של מקסיקו. מומחים שונים מאמינים כי הכלבים הקטנים הם כנראה גרסאות ממוזערות של כלבי הפריה (כלבים חומים חסרי תיאור עם אוזניים מחודדות שנוצרים כאשר כלבים גדלים באופן עצמאי ללא התערבות אנושית). לא משנה איזו מהתיאוריות נכונה, מה שברור הוא שהגזע קיבל את שמו ממדינת צ’יוואווה במקסיקו, שם נתקלו תיירים אמריקאים במאה ה-19 לראשונה בכלבים הזעירים הללו.
הצ’יוואווה שאנו מכירים כיום פותח על ידי מגדלים מצפון אמריקה. הצ’יוואווה הראשון שנרשם ב-AKC בשנת 1904 זכה לשם גמד, ומועדון הצ’יוואווה הוקם בשנת 1923.

צ’יוואווה – אופי והתנהגות

הצ’יוואואות הם כלבים ערניים, עם הלך מחשבה עצמאי משלהם. אז לדבר הם ממש לא יכולים, אבל זה לא מונע מהם ליידע אותך בדרך שלהם בדיוק מה הם רוצים: בדרך כלל הרבה זמן איכות עם האדם החביב עליהם. צ’יוואואות מתמסרות בד”כ לאדם מסוים במשפחה עדי כדי אובססיביות לגבי הרצון שלהם להיות עם אותו אדם ולהגן עליו, ולכן יש המכנים אותם: “הפיראנה של בית השחי” כיוון שאם הם מוחזקים על ידו של הבעלים קרוב לבית השחי ומישהו ניגש לאדם המחזיק אותם, הצ’יוואווה יעשה כל מאמץ להגן על הבעלים שלו, בין אם זה נחוץ ובין אם לא.
למרות גודלו הזעיר הצ’יוואווה הוא חסר פחד, והוא מטבעו לא כלב ביישן או מפוחד. אם יצא לך לראות צ’יוואווה רועד זה בדרך כלל בגלל שקר לו, וזו גם הסיבה שרואים כל כך הרבה צ’יוואואות לובשים סוודרים.
לצ’יוואוות יש מוניטין של כלבים מפונקים ובלתי ניתנים לאילוף, אך לעיתים קרובות זה רק בגלל שאנשים לא עושים מאמץ לאלפם. צ’יוואוות הם בדיוק כמו כל כלב אחר: הם כלבים מאוד אינטליגנטיים הזקוקים לחוקים וגבולות, וכן לחינוך עקבי כדי שהם יחונכו בצורה יעילה ויתנהגו בצורה המתבקשת.
לא משנה כמה נחמד וחביב גור הצ’יוואווה שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות של נביחות, חפירות באדמה בחצר, נשכנות, רודנות ועוד התנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.
ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית גידול מוכר של גזע הצ’יוואווה המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

צ’יוואווה – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

להלן סקירה קצרה של מה שכדאי לדעת על בריאות הצ’יוואווה. לעתים רחוקות לכלבים זעירים יכולות להיות בעיות בריאותיות גדולות, והצ’יוואווה אינו יוצא מן הכלל. מרבית הצ’יוואוות זוכים לחיים ארוכים ובריאים, אך גם הם יכולים לפתח בעיות בריאותיות הנפוצות בכלבי טוי, כמו בעיות בקנה הנשימה הגורמות לבעיות נשימה ומקשה על חגירת קולר. בעיה בקנה הנשימה מתרחשת כאשר הסחוס בקנה הנשימה נעשה חלש וגורם לקנה הנשימה לאבד מצורתו הצינורית בדרך כלל, וזה מקשה על הכלב לנשום.

כמו כן עלולים כלבים אלו לסבול מהפרעות עיניים; מחלת לב גודש; מצבים נוירולוגיים מסוימים הכוללים הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים במוח ובסביבתו), ליפופוסינוזיס סרואיד עצבי, מצב בו פיגמנטים שומניים במוח גורמים לאובדן מתקדמת של תפקוד המוח, ותת-זרימה אטלנטוקסיאלית, עיוות בצוואר העלול לדרוש תיקון ניתוחי; השמנת יתר; בעיות שיניים הנגרמות כתוצאה מגודל הפה, והברכיים שלהם יכולות לזוז ממקומן. בקש מהווטרינר לבדוק את ברכיו של כלבך באופן קבוע, במיוחד אם אתה מבחין בו צולע או מקפץ תוך כדי ריצה.

בצ’יוואווה יש לעתים תופעה המכונה “מולרה”, או פונטנלה פתוחה, שהיא אזור רך מתחת לעור המצח, שם העצמות הגרמיות של הגולגולת לא התמזגו זו בזו. בסופו של דבר היא עלולה להיסגר ולהיות קשה, אך אצל חלק מהכלבים המולרה אף פעם לא נסגרת לחלוטין. בעוד שכלבים רבים יכולים לחיות חיים תקינים עם מולרה, חלקם עשויים להיות במצב הנקרא הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים במוח ובסביבתו), העלול לגרום להתקפים ואף למוות אם לא מטפלים בהם. צ’יוואווה עם מולרה יכול לחיות חיים נורמליים לחלוטין, אך הוא נוטה יותר לפגיעות ראש כך שהוא לא הבחירה הטובה ביותר לבית עם ילדים קטנים שובבים ופעלתנים או כלבים גדולים וחזקים יותר.
צ’יוואווה יכול להיוולד גם עם מום בכבד הידוע כ- shunt portosystemic, בו הדם מוסת מהכבד, וזה עלול לגרום להצטברות רעלים בגוף הכלב ולמומים, ומצב זה אף יכול להיות קטלני אם לא יתוקן בניתוח.

הצ’יוואוות הם כלבים זעירים, ולכן הם גם שבירים ונוטים יותר לבעיות רפואיות כמו היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) והשמנה. השלד של הצ’יוואווה אינו מיועד לשאת משקל רב, ואפילו כמה גרמים נוספים עלולים להוות נטל משמעותי לכלב בגודל כזה.
בגלל הפה הזעיר של הצ’יוואוות לעתים קרובות אין מקום להתפתחות תקינה של השיניים, ולכן חיוני להיות במעקב וטרינרי סדיר בקשר לשיני הכלב, ויכול להיות שהוא ייאלץ לעבור הליך של עקירת שיניים כדי לפנות מקום בפיו להתפתחות תקינה של שאר השיניים.

הצ’יוואווה מותאם לאקלים הישראלי, אך עם זאת הוא רגיש לתנאי מזג האוויר וטמפרטורות הקיצוניות עקב היעדר תת פרווה ואחוזי שומן נמוכים. לכן, חשוב שתדאגו לחמם את הצ’יוואווה שלכם בשמיכה בימי החורף ובמיוחד בלילה, וכן חשוב להלבישו במעיל או בסוודר בזמן הטיול מחוץ לבית. לעומת זאת, בקיץ כדאי מאוד להימנע מטיולים בשעות החמות של היום ובשום מקרה אין להשאיר את הכלב ברכב.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הצ’יוואווה במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך להבטיח כלב בריא לכל החיים.

צ’יוואווה – טיפוח

הצ’יוואוות מתחלקות לבעלי שני סוגי פרווה: האחת חלקה והשנייה ארוכה. לצ’יוואואות בעלי הפרווה החלקה יש פרווה חלקה וקטיפתית, מבריקה, עם אזור של שיער עבה וארוך יותר סביב הצוואר. יש להם מעט כיסוי שיער על הראש והאוזניים. הזנב צריך להיות פרוותי, לא חשוף.
הצ’יוואווה עם הפרווה הארוכה הוא תוצר של גן רצסיבי, כלומר הגור חייב לקבל את הגן משני ההורים כדי שהוא ייצא עם פרווה ארוכה, ולכן גם ישנם פחות גורים עם פרווה ארוכה. הפרווה הארוכה היא חלקה או מעט מתולתלת, פרווה דקורטיבית ועשירה נמצאת סביב הצוואר, האוזניים, הרגליים והזנב. השיער בשאר חלקי הגוף הוא חלק כמעט כמו זה של הצ’יוואווה בעל הפרווה החלקה. הצ’יוואווה בעלי הפרווה הארוכה הם יפהפיים וקל לטפח אותם, אך הפרווה נושרת בתדירות עונתית. כדי לשמור על פרוותו של הצ’יוואווה ארוך שיער במצב המיטבי, יש לטפח ולסרק אותה באופן קבוע.

בין אם לכלבך יש פרווה אורכה או קצרה, הצ’יוואווה הוא בהחלט כלב קל לטיפוח., ויש לרחוץ רק במידת הצורך, ובכל מקרה לא יותר מפעם בשבועיים עד חודש ורק אם באמת התלכלך. שטיפה תכופה מדי עם שמפו עלולה לייבש את עורו, לגרום לגירוד ולקשקשים ולפגוע במראה וברק הטבעי של פרוותו. אין להשתמש במוצרי טיפוח אנושיים – הם אינם מתאימים לכלבים.

מומלץ לצחצח את השיניים של הצ’יוואווה מגיל צעיר, גם את שיני החלב וגם את השיניים הקבועות. יש להסיר את הרובד הראשוני על השיניים לעיתים קרובות עם מברשת שיניים ומשחה ייעודית לכלבים. ללא ניקוי, הרובד יהפוך עם הזמן לאבנית אשר תוביל לדלקת בחניכיים, ריח רע מהפה ולאובדן שיניים בגיל צעיר.

חשוב לשמור על ציפורניים של הצ’יוואווה ככל האפשר קצרות ובכל מקרה שלא ייגעו ברצפה. טיולים תדירים על משטחים סלולים מעט משייפים את הציפורניים אך עדיין לא משמעותית עקב משקלו הזעיר של הצ’יוואווה. יש לגזוז את הציפורניים של הצ’יוואווה אחת ל 2-3 שבועות ולגורים בתדירות גבוהה עוד יותר.

ביקורים תכופים אצל ווטרינר או “גרומר” מקשים בד”כ על רוב בעלי הכלבים, ולכן חשוב ללמוד לגזוז ציפורניים של הצ’יוואווה בבית באופן עצמאי. בקשו מהמגדל ממנו רכשתם את הגור שילמד אתכם כיצד יש לבצע את הפעולה. ציפורניים שלא נקצצות בזמן, מתחילות להפריע למנח הטבעי של כף הרגל, להשפיע לרעה על היציבה ועל ההליכה של הכלב. כמו כן, ציפורניים ארוכות מדי עלולות להיתפס ולהיתלש, מה שיגרום לכאב רב ולדימום.

התוכן באדיבות מר סטיב אושר מקדם הגזע של צ’וואווה 0543913044

החוג הישראלי לכלבים זעירים – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

לשאלות לגבי הגזע או ההמלטות הקרובות נא לפנות ל:

מקדם הגזע צ’יוואווה  סטיב אושר

054-3913044  steve.osher.5@gmail.com

​בתי גידול/מגדלים מפוקחים

צ’יוואווה – בית הבובות