רודזיאן רידג’בק.

רידג’בק רודזי Rhodesian Ridgeback

שייך לקבוצת כלבי ה”האונד”, קבוצה 6

תוחלת חיים ממוצעת: 12-15 שנה

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 63-69 ס”מ גובה נקבה 61-66 ס”מ, משקל זכר בוגר37 ק”ג (עשוי להגיע עד 47 ק”ג) משקל נקבה  32 ק”ג (עשויות להגיע עד 40 ק”ג)

מידע כללי

הגזע שייך לקבוצת כלבי ה”האונד”, קבוצה זו מאגדת בתוכה את הגזעים ששימשו לציד עצמאי (בניגוד לכלבי פוינטר, סטר, ספניאל ורטריבר ששימשו כעזר לציד בשלב מסויים של הליך הצייד), כלבים אלו ידועים במיוחד ביכולת ההרחה שלהם, למרות שגזעים רבים בקטגוריה זו והרידג’בק בכללם, ידועים גם ביכולת ראיה טובה. הפרווה קצרה, בצבע חיטה בהירה או אדומה.

הרידג’בק הרודזי הינו כלב אפריקאי, אחד מתוך שלושה בלבד גזעים אפריקאים מוכרים. זהו גזע צעיר יחסית, שהוגדר לראשונה בשנת 1922 אך מקורותיו  חוזרים דורות רבים אחורה לכלבי ההוטנטוטים, הבושמנים והזולו. ספק אם שוב יווצרו תנאים כגון אלו בהם התפתח הרידג’בק הרודזי, מאחרוני הגזעים שהתפתחו בתנאים טבעיים, מותאמים לסביבתם האפריקאית המיוחדת. סימן ההיכר של הגזע הינו פס השיער הצומח על גבו במהופך, ה”רידג'” (רכס). מאפיין ייחודי נוסף של הגזע הינו העובדה שנוצר וטופח לשמש כצייד אריות, גזע הכלבים היחיד שעסק בכך. כיום הרידג’בק הרודזי הוא גזע פופולארי מאוד בכל רחבי העולם, כלב בריא, גדול, חזק, גמיש ואתלטי; כלב בית ומשפחה אוהב, הקשור אל כל בני המשפחה, ומשמר מספר מאפיינים של כלב טבעי.

הידעת? ייעודו המקורי של הרידג’בק הרודזי היה צייד אריות. תפקידו היה לאתר את האריה בסבך האפריקאי ואז לרתקו למקומו. כיום משמשות אותו תכונותיו המקוריות למגוון מטרות אחרות.

ההיסטוריה של הרידג’בק

אבותיו של הרידג’בק הרודזי היו כלבי בר וכלבים פרימיטיביים מדרום יבשת אפריקה. כבר ב- 1505 מתאר טייל אירופאי בשם טיל את כלבם של ההוטנטוטים “החיה המבויתת היחידה הנוספת היתה הכלב… גופו חד כשל תן והשיער שעל שדרתו הפוך, אולם הוא נאמן, חיה הנותנת שירות טוב”. מוסיף על כך קולבן בשנת 1719 “יש עוד סוג של כלב מבוית שהיה בארץ מההתחלה ובו השתמשו ההוטנטוטים לציד ולהגנה… הם נאמנים במיוחד ומגנים על אדוניהם מאריות, נמרים, זאבים וכדומה. מסיבה זו הם בעלי ערך אצל האירופאים כמו אצל ההוטנטוטים”. ההוטנטוטים נכחדו ועמם אבד לעד גם כלבם. אולם תכונותיו המופלאות, יחד עם הרכס שעל גבו, השתמרו בצאצאיו שהתערבבו עם הכלב הבושמני וכלבי הזולו ולאחר מכן עם גזעים שהביאו האירופאים. בספר “אדוני המדבר האחרון”  (1939) מתואר “הכלבים הינם בני לוויתם במשך מאות שנים. צד בצד הם סיירו וביחד זכו בנצחונותהם הקטנים. הטיפוס האחרון של כלב הצייד הבושמני מעורב ברידג’בק, בעל צבע חום ופס כהה… עתה הוא מתקרב להכחדה. הם ללא ספק הכלבים האחרונים בעולם המשמשים לציד אמיתי. כחושים ופראיים, מוכנים לרתק כל נמר פצוע בהמתנה לאדונם שימצא פרצה לכידונו… אף נביחה חסרת אחריות לא תפלט מפיו להסגיר את מקום מחבואו של בעליו… הרבה סיירים ניסו לשחד בושמן להיפרד מכלבו תמורת טבק, אני מעולם לא שמעתי על מי שהצליח להפריד צייד מכלבו”.

במשך מאות שנים היוותה אפריקה יעד לבני לאומים אירופאים שונים. פורטוגזים, הולנדים, אנגלים ואחרים, כל אלו הביאו עמם את כלביהם, מגזעים שונים. במהלך השנים התערבבו כלבי ההאונד והפוינטר, כלבי המסטיף, הדני הענק וכלבי הקרבות, כלבי הרוח ואחרים עם הכלבים המקומיים. נוצרו כלבים שהתאימו לאקלים המקומי ולתפקידי צייד והגנה.

הרידג’בק התפתח לצידם של הציידים והחלוצים בטריטוריות המסוכנות ביותר של דרום יבשת אפריקה. מיסיונרים שפנו למקומות בהם לא דרכה כף רגלו של האדם הלבן וציידי אריות הם שגיבשו את “כלבי האריה” או “כלבי המסרק” (בשל הרכס שעל גבם) כפי שהם נקראו. הכומר המיסיונר צ’רלס הלם  שהיה איש הקשר עם לובנגולה (הלא הוא לובנגולו מלך זולו) היה הראשון להביא כלבי רידג’בק לארץ המטבלה. מי שהקנה לגזע תהילת עולם היה הצייד קורנליוס ון רויין, שהפך לאגדה עוד בחייו ותהילתו דבקה גם בכלביו “לראותו יוצא למישורי הצייד היה מחזה מרהיב, על קרונותיו, שיירות השוורים שלו… סוסיו הממולחים וכלביו… אין זה מפתיע כי גזע של כלבים שטופח ואומן ע”י אדם שכזה הופך לבסוף למפורסם. רק למעטים היה כשרון טבעי שכזה לחיות, ולאיש לא היתה הזדמנות טובה יותר לאילופן, כמו כן מעולם לא שררו תנאים בהם חוק הישרדות החזק שיחק תפקיד כה מרכזי, רק הכשירים יכלו לשרוד” כך כותב ד”ר אדמונדס בשנת 1923 על ראשוני הרידג’בקים. ברבות הימים האריות נעלמו מהשטחים החקלאיים והרידג’בק הפך לכלב בית ומשפחה מבוקש בכל רחבי העולם.

רידג’בק רודזי – בריאות

הרידג’בק הרודזי הינו גזע בריא, מאריך ימים, במיוחד יחסית לכלב גדול, בעל סבולת גבוהה ודורש יחסית מעט טיפול רפואי. בגזע מוכר פגם מולד בשם “דרמואיד סינוס” (דומה ל”ספיינה ביפידה” בבני האדם), שעשוי להופיע בכאחוז וחצי מכלל הגורים הנולדים ולכן כל הגורים המתועדים נבדקים בשבוע הראשון לחייהם ע”י  מרכז הגזע. גור שנולד עם הפגם עובר בסביבות גיל 4 חודשים  ניתוח שמסיר את הפגם ולאחריו הוא מקיים חיים רגילים לחלוטין. לצורך אישור הרבעה צריכים הזכרים והנקבות לעבור בהצלחה סיווג של אגן הירכיים (HD). מגדלים אחראיים בודקים גם מרפקים (ED) ונשאות גנטית של מחלות תורשתיות כגון DM ואפילפסיה, למרות שהן נדירות בגזע.

הגזע בישראל

הגזע הגיע לישראל בשנת 1980 ומאז משגשג כאן. מוצאו האפריקאי הופך אותו למתאים מאוד לאקלים ולאווירה הישראלית. מועדון הגזע הוקם בשנת 1994 ומאז הוא מתמיד בפעילות הכוללת מפגשים חברתיים, טיולים, תערוכות ומתן מידע על הגזע. בדר”כ יש 4-5 המלטות מתועדות של רידג’בק רודזי בישראל בשנה ולמתעניינים מומלץ להירשם ברשימת ההמתנה של המועדון.

פעילות ספורטיבית מומלצת

הרידג’בק הינו בעל כושר גופני יוצא דופן, ואוהב לצאת למרחבים. מומלץ לעשות עמו פעילות גופנית על בסיס קבוע והוא בן לוויה מושלם לטיולים, הליכות, ריצות,  רכיבת אופניים או סוסים. הרידג’בק אוהב מאוד להשתתף בספורט האג’יליטי (זריזות) ובמרוצי שדה (לור קורסינג). בבית הוא כלב רגוע ושקט שאינו נוטה לנבוח.

טיפוח

נדרש מעט מאוד טיפוח. הברשה פעם או פעמיים בשבוע תעשה את העבודה.

התמונה באדיבות בית הגידול ריץ’ רץ’ של אורית נבו

Photografer Svetlana Pisareva

אילוף

הרידג’בק הינו כלב מאוזן שתכונותיו הינן תערובת של תכונות כלב ציד ותכונות כלב שמירה עם נטייה חזקה יותר לכיוון הציד. זהו כלב אוהב מאוד, הנקשר מאוד לכל בני המשפחה ואף לחברים וידידי המשפחה. באופן מפתיע הרידג’בק הינו כלב רגיש מאוד ועל אף חזותו הקשוחה יש לעבוד עמו בסבלנות ובחיזוקים חיוביים בלבד. הרידג’בק דורש סבלנות ואורך רוח. הוא מתבגר  לאיטו, אך לומד מאוד מהר ובאותה המהירות משתעמם. חוכמתו מהווה אתגר והוא עשוי להיות עקשן ולמתוח גבולות בבדיקה עד היכן הוא יכול להרחיק לכת. בידיים אמונות הוא יהיה בן הלוויה המושלם. בזכות היותו גזע צעיר יחסית עדיין משמר מאפיינים של אבותיו הפרימיטביים הרידג’בק זקוק להרבה מאוד חשיפה בגיל הצעיר. עד גיל 9 חודשים חשוב מאוד לחשוף את הכלב באופן שיטתי לאנשים, למקומות שונים (תחנת אוטובוס, שוק, רחוב, מרכז קהילתי, סופרמרקט ועוד) ולמצבים חדשים.

למי מתאים?

הרידג’בק זקוק לבעלים שמכיר כלבים, בעל אורך רוח, שיש ברשותו את הזמן לאמן ולחשוף את הכלב בצעירותו ולאחר מכן במהלך כל חיי הכלב להקדיש זמן לפעילות גופנית. הגזע מתאים מאוד למשפחות עם ילדים וליחידים ומשפחות שאוהבים פעילות מחוץ לבית. לא נדרש בית גדול או בית עם חצר. הוא מתאים גם למי שעובדים שעות ארוכות, כל עוד יש להם את היכולת לתת לכלב את תשומת הלב והפעילות הנדרשת בשעות שהם כן זמינים.

התוכן באדיבות הגב’ אורית נבו, שופטת בכירה בארץ ובעולם

המועדון הישראלי לרודזיאן רידג’בק – התאחדות הישראלית לכלבנות

אורית נבו – יו”ר ומקדמת גזע – 052-4350351 , 08-9217036, orit@rich-rach.info

בית גידול/מגדלים

רודזיאן רידג’בק – Rich-Rach ריץ’-רץ’ בית גידול לרידג’בק רודזי

רודזיאן רידג’בק – בניס רידג’ס – Beni’s Ridges