html5-dom-document-internal-cdata]]>

בורזוי - מגדלת קסניה גאלנצאן - פטפיינדר
אודות ההתאחדות הישראלית לכלבנות התאחדות החתולים הישראלית

בורזוי – מגדלת קסניה גאלנצאן.

בית > בורזוי – מגדלת קסניה גאלנצאן

בורזוי – מגדלת קסניה גאלנצאן

התמחות: בורזוי

רחובות

בורזוי – ממשפחת כלבי הרוח

על היצור המדהים והאצילי, האריסטוקרט המלכותי בין הגזעים שמשוייך לצארים הרוסיים ולאנשי האצולה הרוסית. כלב מעודן ובאותו זמן גם מרשים וחזק שמעורר השראה אצל אנשי הרוח מכל התקופות של קיומו והעדות לזה היא כמות מכובדת של יצירות אומנות שונות עם דמויות של הכלבים המדהימים האלה, כולל פסלים ויצירות שונות אחרות. גם היום הרבה מבעלי בורזוי שייכים לעולם האומנויות השונות: ציירים, פסלים, מוזיקאים, שחקנים, וכו׳.
אגב הפירוש של השם ״בורזוי״ אומר לנו הרבה על האופי שלהם ״בורזוי״ בתרגום מהרוסית – חצוףחסר מצפון ? כן כן.. ככה הם בדיוק! אתם פה בשבילם ובשביל לשרת אותם!

נתחיל בהיסטוריה של הגזע

האצולה הטטרית אימצה את הציד עם כלבי הזריזי מותניים מהערבים, שחלק מהאדמות שלהם נכבשו על ידי טטר-מונגולים במאה ה-13.
אצילי רוסיה שהתגוררו בסמוך למכרז אסיה, הבינו את הקסם של הציד עם כלבי הרוח ורצו ליצור זן חדש של כלבים שישא בגנים שלו את האיכויות של כלבי הרוח עם הדרישה ליכולת לצוד בשטחים לא גדולים של שדות קטנים יחסית ובין יערות.
הכלב היה אמור להיות מהיר, אמיץ וחזק, עם יכולת לזינוק למרחקים קצרים ומותאם לאקלים של רוסיה המושלגת בתקופת החורף הקרה. אחת הדרישות של אנשי האצולה הייתה גם הנראות של הכלבים. כיאה לאנשי האצולה מהמעמד הגבוהה, הם דרשו כלב שגם יראה ככה ויראה את הפאר והאצילות שלהם.
שנת 1600 יכולה בהחלט להיקרא שנת הולדתו של בורזוי, כשהצאר בוריס גודונוב, שלח שגרירים לשייח עבאס הפרסי הראשון ובין המתנות שנשלחו, היה גם זוג כלבי רוח רוסיים – בורזוי.
לאט לאט הציד עם בורזוי הפך לפופולרי מאוד בקרב אנשי המלוכה ואצילי רוסיה שהחזיקו אחוזות שלמות העוסקות בציד. הם צדו זאבים, שועלים וארנבות. בתי גידול אלו עסקו באימונים ופיתוח הגזע לפי הדרישות והסטנדרט של הקו האהוב על בעל בית הגידול. מכאן נוצרו טיפוסים שונים של בורזוי שאפילו היה אפשר לזהות בקלות כשמביטים על הכלב לאיזה בית גידול הוא שייך. חלקם היו ידועים ביכולות שלהם לתפוס זאב אפילו על ידי כלב אחד בודד! הם היו אמיצים וחזקים ביותר, חלקם היו ידועים במהירותם הגבוהה, חלקם היו עדינים וגבוהים יותר וישנם הבדלים נוספים שאפשר למנות.
היו אז גם שלוש סוגי בורזוי בחלוקה העיקרית לסוג הפרווה שלהם:
קצרי פרווה, עם פרווה בינונית ומלאי פרווה.
הבעיה הייתה שכל אחד ממחזיקי בתי גידול אלה היה מחליט מה שבא לו. הם היו מוסיפים ״דם חדש״ על ידי ערבוב עם כלבי רוח מסוגים שונים ולא היה סטנדרט אחד לגזע. בסופו של דבר בשנת 1875 החליטו לאחד את שלושת הסוגים שהיו אז לגזע אחד בשם ״בורזוי״ ובשנת 1888 יצא הסטנדרט (או התקן) הראשון והמוצלח של הגזע שנכתב על ידי Ermolov.
הבורזוי עבר הרבה מאוד קשיים בגלל המהפכה ומלחמת העולם השנייה ואפשר להגיד שכמעט נכחד.

עברו 100 שנים ו…. אני התאהבתי בגזע הבורזוי ?

הכל בתחיל בשנת 1988 כשהייתי ילדה בת 12. אמא שלי ואני עברנו ליד פארק בעיר מולדתי סנט-פטרסבורג, רוסיה (כן, כמובן ? ) וראינו בורזוי שטייל שם עם בעליו, שאלנו מה זה היצור המופלא והנדיר שלא ראינו כמותיו והשאר היסטוריה…..…
אז לקחנו את הבורזוי הראשון שלנו Antei ואני צללתי צלילת ראש לעולם הזה שכלל ידע של כל השמות והפדיגרי של הכלבים של התקופה ההיא, טיולים משותפים עם אנשי הבורזוי כל סוף שבוע, השתתפות במרוצי שדה, תערוכות וסתם מפגשים כדי לדבר על התוכניות ועל הכלבים שלנו.
כמובן בורזוי ללא ציד זה לא היה בורזוי! הלכתי עם הכלבים שלי לתחרויות ציד לצורך קבלת תעודת צייד. עד היום יש מדינות כמו רוסיה שהציד עדיין קיים שם וכל שנה אנשי הבורזוי הולכים להוציא רישיון צייד לארנבים ושועלים בתקופת הסתיו ונוסעים לצוד.
בשנת 1998 אני עברתי לגור בישראל והכלבה האחרונה והכי אהובה שלי Roskosh נשארה ברוסיה עם אמא שלי. היא הייתה כבר מבוגרת ולא יכלתי לקחת אותה איתי ועוד לאקלים החדש והמוזר הזה של ישראל.. היא נפטרה בשנת 2001.
בתקופה הזאת בישראל היה לי כלב שלקחנו מצער בעלי חיים, הוא היה זאב לבן מאוד יפה ומרשים, אבל אני תמיד חיפשתי את הבורזוי בכל מקום, הלכתי לתערוכות פה בארץ כדי לפחות לראות אותם שוב, חיפשתי באינטרנט והסתכלתי על התמונות הישנות של הכלבים שלי, ואפילו חלמתי עליהם ובכיתי בלילות. כן, כן, זה נשמע מוזר אולי, אבל כשבורזוי הופך לחלק בלתי נפרד ממך, כבר אין דרך חזרה!!!
אני אישית אוהבת בהם הכל! דבר ראשון את המראה המרהיב שלהם, אני גם אומנית וציירתי הרבה רישומים ותמונות שלהם. כל פעם שאני מסתכלת על איך שהם שוכבים בפוזות המוזרות שלהם, אני רוצה לצייר אותם או לפחות לצלם אותם.
בורזוי זה גזע שקט מאוד בבית, כמעט ולא נובח כלל, הפרווה שלהם ללא ריח כלבי נפוץ, היא רכה כמו משי ואפשר להגיד שהם לא מהכלבים האלרגניים, אבל כמובן צריך לנסות ולבדוק התאמה אישית. הפרווה לא מצריכה טיפול מיוחד, את צאר הזכר שלנו, שהוא הכי שעיר פה בבית, אני מסרקת פעם לשבוע או 10 ימים או אפילו שבועיים. רוחצת רק לפני תערוכה 2-4 פעמים בשנה או במידת הצורך כמובן. אומרים על הפרווה שלהם שהיא מתנקה בעצמה וזה נכון, אפילו בוץ יכול פשוט להתייבש וליפול ועם הברשה זה כבר נראה יחסית נקי, אבל כמובן אפשר לשטוף להם את הרגליים הארוכות או לנגב עם מטלית וזה הכל, מאוד נוח לדעתי.
והאם יש לנו מלא שיערות בבית מ4 בורזוי שיש לנו? לא ממש, בבוקר אני אוספת עם מגב את השיערות שהסתברו במסדרון, יוצא לי בכמות משהו בגודל כף היד שזה לא נורא בהשוואה לכלב הקודם שהיה לנו למשל. יש להם נשירה יותר גדולה פעם או פעמיים בשנה, אצל נקבות יש יותר נשירה, לזכרים פחות והשיער של הזכרים יותר מלא ומרשים, הם ״הטווסים״ כמו שאני אומרת ?.
האופי האופייני של בורזוי הוא רגוע, נוח ואוהב אנשים, ילדים, ליטופים, יחס. הם באים לפגוש את הבעלים או אורחים עם ״חיוך״ מיוחד של בורזוי שזה חשיפת השיניים שנראה קצת מפחיד ואנשים שלא מכירים את התופעה הזאת, אבל אנחנו מסבירים שהם עושים את זה כששמחים או כשהם מבקשים משהו ? לא כל הבורזוים יודעים לעשות את זה, אם ההורים ״חייכנים״ בדרך כלל גם הגורים יהיו כאלה.
הם די מתאימים לחיות בבית עם ילדים, הם עדינים איתם ומבינים את הגודל שלהם ומשתדלים להתאים את עצמם לכל מצב.
הם חיים לרוב בהרמוניה מושלמת עם כל החיות שיש בבית. לנו תמיד יש גם חתולים ביחד עם בורזוי והכלבים שלי לא מתנפלים על החתולים בחוץ למשל. היו לנו גם תוכים, שלוים וגם חולדות.. הכל תלוי בחשיפה נכונה בגורות, אסטרטיביות של בעלים, התמדה והשגחה. אצלי למשל היה גם מקרה מעציב שגור של בורזוי טרף תוכי כשאני הייתי בחו”ל והגור נשאר באותו רגע ללא השגחה והתוכי היה חופשי ? אבל הבוגרים לא הגיבו להצקות של התוכי ואפילו החתולים כבר היו רגילים אליו.
בורזוי מאוד עצלנים ואוהבים לישון כמעט יום שלם, אני תמיד אומרת שהם בתרדמת ואפילו בודקת לפעמים אם הם בחיים.. חחח.
אבל כשיוצאים לשדה, חוף הים, טבע, גינת הכלבים, אז אנחנו מגלים את היצור המושלם שכל כולו בנוי לריצה מטורפת שאגב יכולה להגיע ל70 קמ״ש!
בורזוי הם כלבים ענקיים, תוחלת החיים שלהם 10-13 שנים, ויש להם בריאות טובה בדרך כלל. הגובה שלהם מ-70 עד 87 ס״מ בערך, הזכרים גבוהים יותר מנקבות, המשקל שלהם מ-25 ועד 45 קילו בערך. אבל למרות הגודל הם גם מאוד קומפקטיים ויכולים לשכב גם בצורת עיגול בכורסא קטנה. וכן! הם אוהבים מאוד ספות!! הם תמיד יעדיפו לשכב על מיטות גבוההות ונוחות ולא על הרצפה.. הם מלכים, לא?
האופי שלהם לפעמים עקשן ולא מקשיב (זוכרים מה הפירוש של השם ״בורזוי״?), לפעמים ברחן ומעצבן, לפעמים תוקפני כלפי כלבים זרים בחוץ, הכל תלוי בכלב ספיציפי והאופי האישי שלו וגם תלוי בחשיפה שהוא קיבל כגור, כמה שתשקיעו יותר בבנייה נכונה של האופי של הגור, כך הוא יהיה יותר ״נוח״ בהמשך.
בחו״ל יש הרבה בורזוי שעוסקים בכלבנות הטיפולית, גם בארץ היתה בעבר כלבה אחת שעסקה בזה. לדעתי יש להם יכולות מדהימים בנושא הזה.
בורזוי הם לא אכלנים גדולים, אבל הם ישמחו לאכול משהו טעים מהשולחן שלכם אם תתנו להם ואם לא תתנו ולא שמתם את האוכל במקום מוגן או השארתם לכמה זמן ללא השגחה, אז יש מצב שכבר לא תמצאו את האוכל ?
למתעניינים בגזע בורזוי הייתי מספרת דבר ראשון על הנטייה החזקה שלהם לצוד. הם מגיבים מאוד מהר לכל דבר שזז, אף, רץ..
הם לא מקשיבים כל כך בזמן שהם כבר ״בתוך זה״ וגם עלולים לרוץ אחרי משהו ולהתרחק מהבעלים שזה מלחיץ באמת, אבל הם גם יודעים מאיפה הם התחילו ואיפה נמצא הבעלים (אם הוא לא הלך כבר לחפש את הכלב) וברוב המקרים חוזרים לאותה ניקודה, כן לפחות זה מנחם קצת ?. ושוב תלוי באופי של הכלב הספיציפי ויש כאלה שהולכים ליד ורצים רק ליד הבעלים ולא נוטים להתרחק בכלל!
משהו עף ברוח, חתול רץ או כלב רץ ללא רצועה זה תמיד מאתגר אותם!
הגזע הזה תגובתי לכל דבר שנמצא בתנועה בגלל יצרי הציד והרדיפה החזקים שלהם.
וסליחה לאנשים שאוהבים לטייל עם הכלב ללא רצועות בפארק, אבל גם אם הוא נורא, נורא חמוד וידידותי וזה בסדר מבחינתכם שהוא מסתובב ללא רצועה, אבל אם הוא רץ פתאום ואני לא מוכנה עם רגליים ״משורשות״ לקרקע, פה יכולה להיות בעיה.. או שהכלבים שלי ירצו לרדוף ולשחק ואז הבעלים אולי יבהל מהגודל של הכלב שרץ אחרי החמודי שלו או שפחות בקטע של משחק, הכל תלוי באופי של הכלב הספיציפי גם פה, יש לי כלבת ״האם״ שהיא גם האלפא של החבורה שלנו ששומרת על הסטטוס ולא מרוצה מכל כלב שאנו פוגשים, אם זה לא כלב מוכר למשל, ויש את הזכר הלבן שהוא כמו כל הזכרים רוצה לברר ״מי פה הבוס״ עם זכרים אחרים וגם עושה את כל מה שהאלפא רומזת לו ? כמובן שאני משטלת יפה על הכלבים שלי וכבר מכירה ממי לצפות למה ואיך להתנהג וכמובן גם מכירים את הכלבים בשכונה.

המחלות הנפוצות של הגזע:

צריך לציין את המוות פתאומי בגלל התנגשויות בזמן הריצה למשל.
מחלות לב די נפוצות בגזע וכדאי לבדוק מידי פעם אצל קרדיאולוג.
Degenerative myelopathy (DM) – מחלה ניוונית המתקדמת באיטיות עם הופעה מאוחרת (גיל 8 שנים ומעלה). עושים בדיקות גנטיות למחלה הזאת כדי לא לקבל גורים חולים.
הפוך קיבה – כל הכלבים הגדולים בסיכוי מוגבר לבעיה הזאת.
אני מגדלת היום 4 בוגרים בבית, בדירה, ויש לנו עכשיו גם גורים בני 5 חודשים מהמלטה האחרונה. אני יוצאת לטיולים 3 פעמים ביום בזוגות בדרך כלל או 3 יחד, תלוי לפי ההרכב.
כל פעם שאנחנו מטיילים ברחוב או יוצאים לטיול בעיר הגדולה בשביל החשיפה, זה תמיד מושך מלא תשומת לב של כולם מסביב וזה מתחיל מ״וואוווווו מה זה היצורים המדהימים האלה״, ״מהממים!״, ״איזה יפים!״, ״זה סלוקי?״, ״זה כלב רוח?״, ״אפשר לצלם?״ ועד…. ותמיד יש גם תגובות מצחיקות כמו: ״זה כבשה?״, ״זה גמל?״, ״זה עז?״ ״מה זה? זה כלב זה?״…. ועד התגובות כמו: ״איזה מכוער״….. בקיצור אי אפשר לעבור ללא תשומת לב זה בטוח ?
והשאלות שנשאלות הכי הרבה כשפוגשים אותנו:
– זה אפגני?
– זה סלוקי? (בארץ)
– ואיך את מריצה אותם כל הזמן כי הם חייבים, ממש חייבים לרוץ 20 ק״מ כל יום?!!!!!
– וכל אלה גרים אצלך בבית?
– יש לך ילדים? (דרך אגב כן, יש לי בן ובת ? )

ולמי מתאים הגזע?

בתכלס, לאנשים שמתחברים למראה האצילי של בורזוי.
יש לקחת בחשבון שבורזוי הם כלבים יצריים שנוטים להפעיל שיקול דעת ולפעול כמעט ללא הוראות של הבעלים, קיצור, לפעמים עקשניים ולא מקשיבים כל כך.
למי שמחפש כלב ענק, אבל שגם לא יתפוס הרבה מקום וגם לא יציק לך בבית עם תשומי והפעלה כל הזמן.
למי שאוהב לטייל ומרחיק לכת אך יחד עם זאת ידע שאולי יהיה צורך לטייל עם זמם ולקחת אחריות לא רק על עצמו ועל הכלב שלו, אלא גם על הסביבה, בגלל שמדובר בכלב ציד ממשפחת כלבי הרוח.
מתאים למי שלא אוהב להתעסק יותר מידי עם טיפוח של כלבים.
וגם….
מתאים מאוד לאנשים סוציאלים, כאלו שאוהבים שעוצרים אותם ברחוב, מדברים איתם, לאנשים שיש להם סבלנות לאנשים אחרים כי באמת שצריך את זה פה לפעמים.
מתאים לאנשים עם חיי חברה תוססים בגלל שהגזע מאוד סוציאלי ואוהב חברה.
היום יש בארץ יותר מ30 בורזוי ואפשר להגיד שהגזע נמצא בעלייה כרגע, אבל עד לפני 4 שנים היו אולי רק 10 בורזוי, בעיקר מבוגרים כבר, ולא היו המלטות כבר קרוב ל10 שנים. בשנתים-שלוש האחרונים הביאו כמות יפה של כלבים מרוסיה ואוקראינה והיו 2 המלטות של הגזע.
בשנות ה2000 היו הרבה מאוד בורזוי בישראל בזכות העבודה של גלינה ליבמן ובית הגידול שלה ״לאלי״, היא השקיעה המון בגזע בארץ והיו עוד מגדלים שהביאו בורזוי ממדינות שונות. ויחד עם העלייה ארצה הגיעו אז הרבה כלבים. בתקופה ההיא השתתפו בתערוכות קרוב ל50 בורזוי שזה היה ממש ממש מרשים! (אוסיף כמה קישורים לכתבות בתגובות).
ולסיום…
באמת ששמתי פה את הלב שלי.
את כל השנים שאני מגדלת בורזוי אי אפשר להכניס לפוסט אחד. אני מקווה שאהבתם, שהתחברתם, שהצלחתם לראות את הגזע והיופי שבו בין השורות ומעבר לכתוב כי באמת שיש בהם המון!

טלפון

0546449995

אימייל

[email protected]

בורזוי – מגדלת קסניה גאלנצאן

מודעות.

מודעות שפורסמו על ידי המגדל

דילוג לתוכן