דון ספינקס.

דון ספינקס (דונסקוי) Don Sphynx (Donskoy)

תוחלת חיים 12-15 שנים בממוצע.

מידע כללי

ראשית, יש לומר שקיימים שני גזעי ספינקס: הספינקס הקנדי, והדון (דונסקוי) ספינקס. מאמר זה ידון בדון (דונסקוי) ספינקס. חשוב לציין שהגן שאחראי לקירחות שונה בין הספינקס הקנדי לדונסקוי; מקור הקירחות של הדונסקוי הינו בגן דומיננטי.

הדונסקוי הוא גזע רוסי שההיסטוריה שלו החלה בעיר רוסטוב-על-הדון, רוסיה.
אלה חתולים מאוד אלגנטיים ומתוקים, חברותיים ועדינים.
הדונסקוי הם חתולים בינוניים בגודלם, ומבנה גופם מוצק. ככלל אצבע, הזכרים נוטים להיות גדולים יותר מהנקבות. הקפלים הרבים בעורם משווים לפניהם מראה של זקנים חכמים או חייזרים, וגופם חם וקטיפתי למגע.

תמונה זו באדיבות בית גידול Empire Greenberg

הדונסקוי מגיע במגוון צבעים. הוא נחשב לגזע קירח, אך מגיע בארבעה סוגי פרווה שונים (שרובם, בסופו של דבר, מסתכמים במידה כזו או אחרת של קירחות):
“ראבר בולד” (“קירח גומי”- “Rubber Bald”), “פלוקד” (פלומתי- Flocked), “ולור” (סוג של קטיפה- Velour) ו”בראש “(Brush).
ה”ראבר בולד” נולד קירח, ונשאר כזה כל חייו.
דונסקוי עם הפרווה הפלומתית של ה”פלוקד” נראה כחסר שיער, ומרגיש למגע כמו אפרסק או זמש. הפרווה הפלומתית עשויה להיעלם, ואז החתול יהפוך לקירח.
חתולים שנולדו עם פרוות “ולור” קטיפתית הינם בעלי נקודה קירחת על ראשם.
שיער גופם ייעלם בהדרגה, אך עשוי להישאר להם שיער על הפנים, הרגליים והזנב.
חתולים עם פרוות “בראש” יישארו עם יותר פרווה מהאחרים, אך עשויים להיות להם “טלאים” ללא שיער. פרוותם עשויה להיות רכה או זיפית.

יש המאמינים שהיעדר השיער של הדונסקוי הופך אותו לגזע היפואלרגני.
למרות שנכון שייתכן שהם יעוררו תגובה אלרגית פחות חריפה מחתולים בעלי פרווה שופעת, אנשים רבים אלרגיים לאנזים המצוי ברוק של החתול או לתאי העור שלו, ולא לפרווה שלו. עבור אנשים כאלה, כל חתול עשוי לעורר תגובה אלרגית, ללא קשר לאורך הפרווה שלו.

בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, היעדר השיער של הדון ספינקס אינו אומר שהוא אינו זקוק לשגרת טיפוח (מידע נוסף בפרק “חתול דון ספינקס- טיפוח” מטה).
גזע זה רגיש במיוחד לקור ולשמש. לכן, מומלץ לגדל אותו בתוך הבית בלבד. ייתכן אפילו שתצטרכו לדאוג לו לסוודר בחורף!

ההיסטוריה של הדון ספינקס

החתול הראשון, עליו בוסס גזע הדון ספינקס, נמצא בעיר רוסטוב-על-הדון שברוסיה בשנת 1987. ילנה קובלבה, פרופסורית, הבחינה בחבורת צעירים ששיחקו כדורגל עם שק. בתוך השק הייתה גורת חתולים שצווחה מפחד וכאב. ילנה לקחה את השק מהצעירים, והביאה את החתולה לביתה. היא קראה לה ורברה (Varvara).
כשורברה התבגרה והחלה לאבד את פרוותה, ניסו לטפל בנשירה שלה- אך לשווא.
שנים אחדות לאחר מכן, ורברה המליטה גורים שחלקם היה קירח, וחלקם פרוותי.
הגורים שנולדו עם פרווה החלו לאבד אותה עם הזמן, בדיוק כפי שקרה לאימם.
אנשים החליטו שהגורים אינם בריאים, ושצריך להיפטר מהם.
אירינה נמיקינה, חובבת חתולים ומגדלת מקצועית, הצילה את אחד מהחתלתולים.
בתוך מספר שנים, בעזרת אותו החתול, אירינה יצרה גזע חדש לגמרי של חתולים רוסים קירחים. היא קראה לגזע החדש “דון ספינקס”: “דון” על שם הנהר שלידו מצאו את ורברה, ו”ספינקס” מפני שהיה חסר שיער. במועדונים מסויימים, כדוגמת TICA, הגזע מוכר בשם “דונסקוי”.

חתול דון ספינקס – אופי והתנהגות

חתולי הדון ספינקס ידועים כחברותיים, נעימי מזג, חובבי משחקים ומלאי חיבה. הם סוציאליים מאוד, ונהנים מחברתם של בני אדם, חיות מחמד אחרות וילדים כאחד.
הם תמיד רוצים להיות במרכז העניינים. יש להם צורך עז בחברה, והם מתאימים לבית שבו ייהנו לבלות ולתקשר איתם על בסיס קבוע. הם לא אוהבים להישאר לבד בבית לפרקי זמן ארוכים.

חתולי הדונסקוי חכמים, סקרנים ופעילים, ומבלים את רוב שעות הערות שלהם בתנועה.
הם פורחים בסביבה שבה הם יכולים לחקור ולחפש הרפתקאות. שימוש אסטרטגי במשחקי חשיבה אינטראקטיביים לחתולים יכול לשמור עליהם מגורים אינטלקטואלית ומאושרים.

חתול דון ספינקס – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לחתולים בודקים את חתולי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את החתולים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים כך שגם חתולים החולים במחלה ברוב המקרים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לחתולים וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל חתול בריא.
הדונסקוי הוא גזע בריא בדרך כלל. יש לשים לב למצב עורו, בכדי לוודא שלא מתפתחים זיהומים בקטריאליים או פטרייתיים בין קפלי העור שלו.

חתול דון ספינקס – טיפוח

בעוד שהיעדר הפרווה של הדון ספינקס חוסך את הצורך בסירוק, הוא יוצר צרכי טיפוח אחרים הייחודיים לחתולים בעלי פרווה קצרה מאוד (או ללא פרווה כלל).
עורם החשוף הופך אותם לרגישים לקור, ועורם רגיש יותר בפני כוויות חום או קור וקרינת שמש.
היעדר הפרווה גורם בדרך כלל לעורו של הספינקס להיות הרבה יותר שמנוני מעורם של חתולים בעלי פרווה. זאת היות ואצל חתולים אחרים, הפרווה סופגת חלק גדול מהשמן המופרש מהעור. הם זקוקים לרחצה (או ניקוי בעזרת מגבונים לחים) אחת לשבוע- שבועיים, על מנת להסיר עודפי שומן מעורם. עודפים אלה נוטים להיראות כמו לכלוך כהה על גוף החתול.

בעת הרחצה, יש לשים לב במיוחד לאיזורים שנוטים לאגור הפרשות כגון האוזניים, העיניים והציפורניים.

תוכן זה נכתב באדיבות מור שלזינגר

בתי גידול מתועדים

Empire Greenberg
Osiris