רועה אוסטרלי.

רועה אוסטרלי Australian Shepherd

שייך לקבוצה 1 – קבוצת כלבי הרועים, קטגוריית כלבי צאן

תוחלת חיים ממוצעת: 12-16שנים

גובה ומשקל: גובה זכר בוגר 51-58  ס”מ גובה נקבה 46-53 ס”מ (אין תקן למשקל).

מידע כללי

למרות שמו, הרועה האוסטרלי אינו מאוסטרליה והוא פותח למעשה על ידי רועי הבאסקים בארה”ב.

הרועה האוסטרלי הוא כלב חכם וממוקד, והוא יכול להיות החבר הכי טוב שלך רק אם אתה נכון ומסוגל להעסיק אותו בספורט כלבני (כמו תרגילי זריזות, כדור, משחקי צלחת מעופפת, תרגילי רעייה, ציות, וכדומה) או אם הוא משמש ככלב עבודה בחווה, וכל זאת כדי לפרוק לו אנרגיה. מספר טיולים יומיים ארוכים, ריצות או טיולים יומיים, בתוספת כמה אימונים ביתיים ואימוני משמעת יעזרו גם הם לענות על הצורך שלו בפעילות ובפריקת אנרגיה מנטאלית ופיזית. חשוב לקחת בחשבון שפריקת אנרגיה לרועה האוסטרלי עשויה לדרוש זמן ומאמץ רבים, אבל אם אתה מוכן לספק מנהיגות אוהבת לכלב שלך, לאמן אותו בעקביות, ולהפעיל אותו מבחינה מנטאלית וגופנית, אזי הרועה האוסטרלי יכול בהחלט להיות כלב שמתאים לך.

הרועה האוסטרלי הוא אחד הכלבים החכמים מבין כל גזעי הכלבים. זהו כלב וורקוהוליק (מכור לעבודה), חכם ואינטנסיבי, בעל כושר מיקוד מרשים, אך כך גם ההרס שהוא יכול לגרום כאשר הוא משועמם. לצפות שרועה אוסטרלי יבלה את יומו בבית או בחצר האחורית ללא פריקת אנרגיה משמעותית, כך שבערב יארח לך לחברה בזמן שאתה צופה בתוכניות הטלוויזיה האהובות עליך, היא דרך בטוחה ליצור כלב נובח, משועמם והרסני במקום בן הלוויה הרגוע, והנאמן שהתכוונת להכניס לביתך.

הרועה האוסטרלי הוא קודם כל כלב רועים, וככזה תכונות הרעייה שלו – מבט אינטנסיבי, תנועה זוחלת, נשיכות קלות בעקבים, והתנהגות של כינוס עדר – יופנו לילדים, לחיות מחמד אחרות ולרכבים אם הכלב אינו מאולף ולא ניתנת לו חלופה ליצר הבסיסי שלו לכנס למעגל אנשים או חפצים בתנועה. חלופה ליצר זה יכולים להיות משימות או משחקים תובעניים ומעניינים שיספקו לו פעילות גופנית וגירוי נפשי.

כמו רוב גזעי הרועים להם יש יצר מולד לשמירה, גם הרועה האוסטרלי יזהר מאנשים זרים. חשיפה מוקדמת ותכופה חיונית כדי למנוע ממנו להיות ביישן או אגרסיבי בנוכחות אנשים שהוא לא מכיר. הרועה האוסטרלי גם רגיש מאוד לקול ועלול לפתח פוביות רעש, במיוחד לסופות רעמים, אם הוא לא רגיל לרעשים חזקים או בלתי צפויים. בצד החיובי, זהו כלב שמירה מצוין (התראה בלבד) ותמיד יתריע בפניכם על כל דבר או מישהו חריג. יש לקחת בחשבון שכלבי התראה כמו הרועה האוסטרלי עלולים לפתח נבחנות יתר, ולכן יש לפתח התנהגות שמירה ונביחות הולמת כשהם צעירים כך שזה לא יהפוך למטרד בהמשך.

בשל תכונות אופי אלו, חשוב לרכוש גור ממגדל המגדל את הגורים בבית ומבטיח שהם ייחשפו למראות ולצלילים ביתיים רבים ומגוונים, כמו גם לאנשים, לפני שהם יוצאים לבתיהם החדשים.

ברגע שהווטרינר שלך נותן לך את האישור לכך, המשך לחשוף את הרועה האוסטרלי שלך לאורך חייו על ידי לקיחתו לשיעור אילוף עם גורים אחרים, ביקורים אצל חברים ושכנים וטיולים לחנויות ועסקים מקומיים. זו הדרך היחידה שהוא יכול ללמוד מה נחשב נורמלי ומה באמת מהווה איום.

אתם עשויים לחשוב שרועה אוסטרלי זקוק לבית עם חצר אחורית גדולה, אך למעשה זהו כלב שיכול להסתגל לכל סביבה כל עוד בעליו יעניקו לו מספיק שעות פעילות גופנית נמרצת מדי יום. ולמרות שהוא אוהב להיות בחיק הטבע, הרועה האוסטרלי הוא בשום אופן לא כלב חצר. הוא נולד לעבודה עם אנשים. אם הרועה האוסטרלי שלך הוא חיית מחמד משפחתית,  זה אומר שהוא צריך לחיות בתוך הבית עם משפחתו האנושית, אחרת הוא יהיה בודד, משועמם והרסני.

הרועה האוסטרלי אוהבים ילדים, אוהבים לשחק איתם, ומתקשרים היטב עם כל בני המשפחה. הם אינם כלב של בעלים אחד והם מגנים על כל בני המשפחה. הם בחירה מצוינת ככלב משפחה והם בד”כ מסתדרים עם חיות מחמד אחרות (יש כאלו שלא יסתדרו עם כלבים וחתולים). שימו לב שהיותם כלבי רועים עשויה לגרום להם לנגוס בעקבים, מה שעלול להפחיד ילדים מסוימים.

הרועה האוסטרלי שואף להיות עם אנשים ועם בני משפחתו הקרובה, ואם נשאיר אותו לבד למשך שעות ארוכות ללא פעילות כלשהי, הוא ישתעמם וימלא את הזמן הפנוי שלו נביחות, והרבה!

כמו כל כלב, גם גורי הרועה האוסטרלי הם לעסנים לא מבוטלים של חפצים בבית או בחצר, והם בהחלט יכולים לגרום נזק רב. ולכן חשוב לנתב את יצר הלעסנות לטובת עצם לעיסה ייעודית לגורים, וכמובן לחנך את הגור באמצעות מאלף ולדאוג שהגור יהיה עסוק בפעילות רבה ומתאימה לגילו כדי לפרוק לו אנרגיה כדי למנוע תופעה של לעסנות, חפרנות, הרס והתנהגות לא רצויה אחרת.

הרועה האוסטרלי צריך לבלות זמן רב בבית ובחוץ עם משפחתו האנושית כדי לפתח עמם קשר טוב ובריא, וכמובן שמקום המחייה העיקרי של הרועה האוסטרלי הוא בתוך הבית עם בני המשפחה ולא בחצר. אם בכל זאת הרועה האוסטרלי מבלה שעות רבות בחצר, חשוב לתת לו תשומת לב רבה במשך היום, ובשום פנים ואופן, כמו לגבי כל כלב אחר, אין לקשור אותו בשרשרת כשהוא בחצר, שכן זה לא רק אכזרי, אלא זה יכול גם להביא לתוקפנות ולהתנהגות הרסנית.

הרועה האוסטרלי ידוע בעיקר בזכות הפרווה המרשימה שלו בצבע המרל – כתמים כהים על רקע בהיר יותר באותו הצבע, מה שמעניק מראה של שיש – אך הפרווה איננה מוגבלת לגוון זה בלבד. לרועה האוסטרלי יכולה להיות פרווה בצבע מרל כחול, מרל אדום, שחור או אדום, כולם עם או בלי סימונים לבנים ונקודות נחושת (סימונים על הפנים, האוזניים, הרגליים והזנב) (התקן המלא מופיע בתקן הfci- של גזע זה). כדאי הימנע מרכישה של רועה אוסטרלי שהוא בעיקר לבן, שכן צבע לבן קשור גנטית לחירשות ועיוורון בגזע זה, וזה קורה בדרך כלל כאשר מרביעים שני רועים אוסטרלים שכל אחד מהם הוא עם פרווה בצבע מרל. כדאי לדעת שצבע המרל מתכהה עם הגיל.

בדיוק כמו הפרווה, גם צבע העיניים של הרועה האוסטרלי מגיע במגוון רחב: חום, ענבר, כחול, ירוק, לוז, עיניים בצבעים שונים – למשל, אחת כחולה ואחת ירוקה – ואפילו עיניים “מפוצלות”, בהן מחצית העין היא צבע אחד והמחצית השנייה בצבע אחר.

חשוב לדעת כי ישנם שני סוגים של רועה אוסטרלי: אלה שגדלו ככלבי עבודה ותכונות הרעייה שלהם נשמרו במהלך ההרבעות, ואלה שגדלו ככלבי תערוכה. כלבי התצוגה נוטים להיות גדולים   יותר עם פרווה עבה, בעוד שכלבי העבודה קטנים ורזים יותר, ומאופיינים בפרווה קצרה יותר.

לכן, חשוב לבדוק את הרקע של הכלב לפני שרוכשים גור מגזע זה. אם אתם מתכננים שהרועה האוסטרלי שלכם ישמש לצורכי עבודה ורעייה, אזי בוודאי תרצו גור מקווי עבודה. בכל זאת, יש לקחת בחשבון שלרועה אוסטרלי מקו דם של תערוכות עדיין יכול להיות יצר רעייה חזק, ושגם כלבים שמצליחים היטב בספורט כלבני של ההתאחדות הכלבנית אינם נחשבים בדרך כלל טובים מספיק כדי לבצע עבודה אמיתית בחוות, בעיקר בשל אורך פרוותם. אלו, לעומת זאת, יהיו מתחרי על בזריזות, ציות וספורט כלבים אחר.

דבר נוסף שצריך להיות מודע אליו הוא קיומם של רועה אוסטרלי “מיני” ו”טוי” – שניהם לא מוכרים על ידי ה-AKC, ה-fci  וההתאחדות הישראלית לכלבנות!

ההיסטוריה של הרועה האוסטרלי

הכלבים שהפכו למה שאנו מכירים כיום כרועה האוסטרלי נבחרו בזכות יכולת העבודה שלהם ולא בשל קווי הדם שלהם, ולכן מעט ידוע על ההיסטוריה של הגזע. למרות שמו, הרועה האוסטרלי פותח במערב אמריקה ולא באוסטרליה. מנחים שהגזע כולל כלבים ארוכי שיער, קולי מאוסטרליה; כלבי צאן גרמנים שהגיעו לאוסטרליה וכונו שם בשם קולי גרמני; וכלבי רועים שהובאו על ידי רועי באסקים שהגיעו לעבוד בארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה וגם אחריה.

הכלבים אשר היו בגודל בינוני נמצאו בחוות רבות, ועשו כל מה שצריך: סידור עדרי בקר, עזרה בהעמסת סוסים, עבודות רעייה כלפי ברווזים, אווזים, כבשים ועזים, נשיאת משאות ומשיכת עגלות. האינטליגנציה שלהם הפכה אותם לכלבי בידור ושעשוע, ובשנות החמישים ועד שנות השישים, הרועים האוסטרליים שורטי וקוויני, שהוכשרו על ידי ג’יי סיסלר, היו כוכבי המופע שנע בין מדיסון סקוור גארדן ועד קלמפרי סטמפדה. הם גם כיכבו בשני סרטי דיסני:

Stub: The Best Cowdog in the West and Run, Appaloosa, Run

מועדון הרועים האוסטרלי באמריקה הוקם בשנת 1957, וה-AKC הכיר בגזע זה בשנת 1993.

רועה אוסטרלי – אופי והתנהגות

הרועה האוסטרלי הוא חכם-על, רב-תכליתי, מסתגל ואנרגטי. זהו כלב חושב, שגדל בכדי להשתמש במוחו ולקבל החלטות. הוא רוצה להיות חלק מכל מה שקורה וזקוק לאורח חיים פעיל כדי להיות מאושר. זהו כלב שצריך סדר יום ועקביות. הוא אוהב שדברים קורים באותה שעה בכל יום – ארוחות, טיולים, שעת שינה, וכדומה.

מצופה מבעלים של רועה אוסטרלי שישקיע זמן רב באימון כלב זה כדי שהוא ילמד לעשות דברים שיעסיקו אותו. למדו אותו להכניס את העיתון הביתה, לקחת בגדים מלוכלכים לסל הכביסה, לעזור לכם בגינה באמצעות משיכת עגלה ועוד. כאשר הוא יסיים עם מטלותיו, הוא יהיה מוכן לשחק בחוץ במשחקי כדור או צלחת מעופפת, או שהוא ישמח להצטרף אליכם לטיולים רגליים או לטיולי אופניים.

הרועה האוסטרלי “יעדרו” (מלשון “עדר”) כל דבר: משפחה, ילדים המשחקים בחצר, ברווזונים או שקית תפוחים שהשמטתם, ואפילו מכוניות ואופניים. יתר על כן, הוא יעקוב אחריך ברחבי הבית ללא הפסקה. הרועה האוסטרלי יוצרים קשרים הדוקים עם בני משפחתם האנושית והם רוצים להיות איתם בכל שנייה שהם יכולים.

הרועה האוסטרלי יכול להצטיין בכל פעילות: רועים, זריזות, ציות, כדור, סגנון חופשי ופריסבי. כמו כן, הרועה האוסטרלי מסוגל לבצע גם עבודות חיפוש והצלה. קלות האימון והרצון לרצות שמים אותו לעתים קרובות בראש הרשימה של הגזעים המתחרים בספורט כלבים, ויכולת המיקוד והריכוז של הרועה האוסטרלי למצוינת.

מכיוון שהרועה האוסטרלי הוא כלבי רועים, הם בדרך כלל מסתדרים היטב עם בעלי חיים אחרים, אך השאלה האמיתית היא האם בעלי חיים אחרים ייהנו לחיות עם הרועה האוסטרלי. חתולים יכולים לחיות עם רועה אוסטרלי, אבל החתול צריך להיות סובלני למדי כלפי תכונות הרועים של הכלב והגבולות נבדקים כל הזמן. יש חתולים שבסופו של דבר אוהבים את זה, ויש כאלה שלא ישלימו עם זה. חתולים חכמים יכולים להסיק כי תנועתם היא זו שמפעילה את פעילות העדר אצל הרועה האוסטרלי, כך שאם הם יישארו בשקט, הרועה האוסטרלי יעזוב. יש חתולים שיקפצו לעבר הרועה האוסטרלי ואז ירוצו ליזום משחק.

הרועה האוסטרלי מגיבים בצורה הטובה ביותר לאימונים עקביים, מבוססי תגמול, והם נהנים מתשומת הלב שמגיעה עם ביצוע, בין אם הם מבצעים טריקים או מתחרים בתרגילי זריזות וציות. הרועה האוסטרלי יכול להיות גם כלב טיפולי מצוין, והוא מספיק גבוה כדי לעמוד ליד המיטה לצורך ליטוף, עם אישיות רגועה ומסבירת פנים.

מבחינת הצדדים הפחות מחמיאים, הרועה האוסטרלי הוא כלב שנוטה לנבחנות שיכולה להיות מעצבנת במיוחד, אך חשוב לדעת שבעצם הוא מנסה לומר לך שהוא משועמם, משועמם, משועמם.

כפי שכבר אמרנו, לרועה האוסטרלי יש נטייה לנגוס בעקבים בתור משחק, וזהו סימן נוסף להיותו כלב רועים מובהק. אמנם זה מעניין ולפעמים משעשע לראות אינסטינקט כגון זה בפעולה, אך זו בהחלט התנהגות שאסור להתיר, שכן זו יכולה להיות מפחידה לילדים מסוימים ומעצבנת כמעט כלפי כולם, כולל בעלי חיים אחרים.

הרועה האוסטרלי לומד במהירות והם להוטים לרצות, אך הם משתעממים מתרגילי צייתנות חוזרים ונשנים. מצא דרכים לשנות את השגרה ולגרום להם להתעניין בשיעור האילוף כדי להגיע לתוצאות טובות וכדי לפרוק לו מספיק אנרגיה.

הרועה האוסטרלי ידוע ככלב שנוטה לרצות את בני משפחתו, אך יש לו גם אישיות עצמאית שעלולה לגרום לו לעקשנות. עצם המיומנות שלו ככלב רועים דורשת ממנו לקבל החלטות ללא תלות באנשים, ולכן כדאי שתלמד להעריך את העצמאות הזו ולעבוד איתה, לא נגדה.

עם תשומת לב וחיבה מהגיל הרך המוקדם (החל מגיל חודשיים), הרועה האוסטרלי יפתח קשר חזק עם בני משפחתו ויגן עליהם מפני כל איום. הוא פעיל מאוד ואתלטי (ככל שבריאותו הכללית הספציפית מתירה) והוא מתאים כפרטנר לג’וגינג או להתעמלות אחרת. בסיום היום, אם פרקת לו מספיק אנרגיה, הרועה האוסטרלי ישמח להירגע איתך ולראות קצת איתך טלוויזיה בנחת.

חשוב לדעת: לא משנה כמה נחמד וחביב נראה גור הרועה אוסטרלי שרכשתם מהמגדל, הוא בהחלט יכול לפתח רמות שונות תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, נביחות, חפירות באדמה בחצר והתנהגויות לא רצויות אחרות אם הוא משועמם, לא מאולף או לא מפוקח. כשמדברים על הרועה האוסטרלי, הכפל את פוטנציאל ההרס פי 10.

התחל לאלף את הגור שלך כמה ימים לאחר הגעתו הביתה. זה אומר כבר בגיל שמונה שבועות. המתנה באילוף תגדיל את הסיכויים לקבל כלב עקשן וקשה לאילוף. התחילו את החשיפה לכלבים, חתולים, ילדים, רעשים, סביבה חדשה ואנשים זרים לאחר מספר ימים בודדים בו הגור הגיע אליכם. עשו זאת תחילה בביתכם או החצר ביתכם עד שהגור ישלים את כל חיסוני החובה שלו, ורק אח”כ צאו והפגישו את הגור עם סביבה וכלבים חדשים.

ואולי הכי חשוב: שאל את עצמך מדוע אתה מעוניין דווקא בגזע הזה, שוחח עם מגדל מנוסה מבית  גידול מוכר של גזע הרועה האוסטרלי המפוקח על ידי ההתאחדות הישראלית להתאחדות, תאר בפניו בדיוק מה אתה מחפש בכלב, ובקש סיוע בבחירת גור. מגדלים רואים את הגורים מדי יום ויכולים לתת המלצות מדויקות להפליא ברגע שהם מודעים לאורח החיים שלך ולאישיות שלך.

רועה אוסטרלי – בריאות

מגדלים אחראיים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בודקים את כלבי הרבייה שלהם בבדיקת מחלות גנטיות, ומרביעים רק את הכלבים הבריאים והמבטיחים ביותר. אבל, לאימא טבע יש לפעמים תכנון אחר, וגור יכול לפתח אחת מהמחלות האופייניות לגזע למרות ההקפדה על הרבעה מבוקרת גנטית. ההתקדמות ברפואה הווטרינרית משפרת את הסיכויים שגם כלבים החולים במחלה שברוב המקרים הכלבים יכולים עדיין לחיות חיים טובים. לכן, הקפד לקנות גור ממגדל שמוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכך תוכל לשפר את סיכוייך לקבל כלב בריא.

רועים אוסטרלים הם בדרך כלל כלבים בריאים, אך הם עלולים לפתח בעיות בריאותיות מסוימות, כולל דיספלסיה בירך, מחלות עיניים שונות, רגישות לתרופות מסוימות ואפילפסיה.

דיספלסיה של הירך הינה כאשר ישנה תופעה בה הראש של עצם הירך לא מתאים כראוי לשקע הירך,  כך שעם הזמן העצם מתחילה לזוז משם עד שבסופו של דבר וכתוצאה מכך מתפתחת דלקת מפרקים כואבת. בהתאם לחומרת המצב, דיספלסיה של הירך יכולה להיות מטופלת תרופתית, או שיש לבצע ניתוח אורתופדי לתיקון התופעה. כך או כך, אי אפשר לדעת אם לכלב יש דיספלסיה של הירך פשוט מבדיקתו או מתבוננות בו, וזאת ניתן לגלות רק באמצעות צילום אגן.

הרועה האוסטרלי הוא גם אחד הגזעים שיכולים להיות מושפעים מרגישות מרובה לתרופות (MDS). לכלבים עם MDS יכולות להיות תגובות קטלניות למספר תרופות וטרינריות נפוצות, כולל איברמקטין שנפוץ בתרופות נגד תולעים.

ואל לנו לשכוח את אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם: ההשמנה. שמירה על הרועה האוסטרלי במשקל המתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להגן על הבריאות הכללית שלו, ובכך  להבטיח כלב בריא לכל החיים.

רועה אוסטרלי – טיפוח

לרועה האוסטרלי יש הרבה שיער וצורכי הטיפוח שלו עשויים להיראות בתחילה כמרתיעים, אבל הטיפוח של גזע זה הוא לא קשה כמו שניתן לחשוב. הרועה האוסטרלי משיר שיער, אבל זה אירוע מרכזי רק פעמיים בשנה, באביב ובסתיו. הברשה על בסיס יומי באופן קבוע, אמבטיות חמות וייבוש יסודי של הפרווה באותה תקופה יעזרו לשמור על נשירה בכמות שיער מינימלית. מחוץ לעונת הנשירה, שטפו את הרועה האוסטרלי רק כשהוא מתלכלך.

כל השאר זה טיפול בסיסי. בדקו את האוזניים מדי שבוע ונקו אותן במידת הצורך, צחצחו את השיניים בתדירות גבוהה ככל האפשר, וקצצו את הציפורניים באופן קבוע, לרוב כל כמה שבועות.

החוג הישראלי לכלבי רועים – ההתאחדות הישראלית לכלבנות

אתר החוג:  www.herding.club

יו”ר ומקדם גזע : אופיר פז

052-5611745 noa-ofir@mh.org.il

בתי גידול/מגדלים

Regmon Australian Shepherds

בית גידול רועי הכפר – Roei Hakfar

מגדלת Bareket